רמ"ש 13334-02-13

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דין למזונות זמניים, אשר הכפיל את סכום המזונות שחב המערער לבנו. השופט היושב בדין קבע כי החלטת בית משפט קמא היא אמנם חריגה בתוצאתה, אך היא מוצדקת בשל נסיבותיו החריגות של המקרה. הגדלת דמי המזונות נועדה למנוע תוצאה קשה עבור הקטין, שעמד בפני האפשרות לאבד את ביתו בשל העלייה ביוקר המחיה מאז נכתב ההסכם המקורי. עוד קבע השופט כי בידי בית משפט קמא די ראיות לשינוי נסיבות מהותי כדי להצדיק את הגדלת דמי המזונות כסעד זמני, עד לבירור סופי של הסכסוך. זאת ועוד, השופט ציין כי בית משפט קמא היה מודע לנטל הכלכלי המוטל על המערער וקבע דיון הוכחות בהקדם. המערערת לא סיפקה כל נימוק משכנע המצדיק התערבות מיידית וסטייה מהנוהג המקובל לאפשר לבית משפט קמא לסיים את ההליך. במיוחד בהתחשב בכך שבית משפט קמא יכול היה להתאים את סכום המזונות הזמניים לפני פסק דין סופי, בהתבסס על גילויי דיון ההוכחות, החליט השופט שלא לשמוע את ההתנגדות להחלטה באופן מיידי. תחת זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק דינו של בית משפט קמא התקבל. משמעות הדבר היא שגם בקשת המערער לעיכוב ביצוע נדחתה. השופט הורה להחזיר לו את הבטוחות שהעמיד המערער, מבלי שנפסקו הוצאות כלשהן נגד מי מהצדדים, שכן המשיבים לא נדרשו להגיש תשובה.