ע"א 1044/20

תקציר

במקרה דנן, הגישה המשיבה בקשה לדחיית ערעור בשל שיהוי נטען. הערעור התייחס לפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מדצמבר 2019 בעניין פיצויים בגין נזקי גוף מתאונת עבודה. בית המשפט פסק למשיב למעלה מ-6.8 מיליון ש"ח, בניכוי שיעורי היוון והוצאות נוספות, כנגד המערערת מס' 1 והמשיבה מס' 3. כמו כן, תביעת המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) להחזר התקבלה באופן חלקי, דבר המחייב מעורבות בקביעת סכומים מדויקים על בסיס שיעורי היוון. בתחילה, המל"ל השתמש בשיעור של 2%, והמערערים השתמשו בשיעור של 3%. בית המשפט ציין כי "פסק דין" קיים רק כאשר הוא מכריע באופן סופי את הסכסוך ללא מעורבות נוספת של בית המשפט. פסק הדין ממרץ 2020 קבע סופית את הסכומים על סמך חוות דעת אקטואריות מעודכנות, ובכך סימן אותו כמועד שממנו מתחילה תקופת הערעור. פסק הדין לא הסתיים בפרטי התשלום עד ליום 15.3.2020, כך שהערעור הוגש במועד. בית המשפט הכיר באופייה ה"מתקן" של ההחלטה ממרץ 2020, תוך הבהרת עמימות קודמת לגבי סכומי התשלום הסופיים, ובכך סיפק "טעם מיוחד" להארכת המועד האחרון לערעור. משכך, נדחתה הבקשה לדחיית הערעור, בלא שחויבו בהוצאות.