בד"מ 64/10

תקציר

התיק עוסק בעורך דין שהואשם בכך שלא דיווח על קבלת פיקדונות מקופת ההוצאה לפועל של מרשו ואי מתן דין וחשבון עליהם. עוד הואשם כי שלח יד לכספים אלה, שהסתכמו בכ-30 אלף שקל, במשך מספר שנים. עורך הדין טען כי הכספים נאספו בין השנים 1997 ל-2001, ואילו המתלונן טען כי הדבר נמשך עד שנת 2005. לא היה הסכם שכר טרחה בין עורך הדין ללקוחו, ולא נמסר ללקוח על ניכוי הכספים. בית הדין המשמעתי הרשיע את עורך הדין באישומים והיה עליו לקבוע את העונש. בית המשפט החליט בדעת רוב כי עורך הדין יקבל עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים, שיופעל רק אם יעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות. עונש זה הוטל למרות חומרת העבירה, סכום הכסף הכרוך בה ומועד ביצועה. הרוב התחשבו בגילו של עורך הדין, במצבו הבריאותי הלקוי, בחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, בהחזרת הכספים, בעברו המשמעתי ובטענתו כי עבר טלטלה נפשית עקב מחדלים פרוצדורליים. עו"ד אלעד פנחס חלק על כך וסבר כי היה על עורך הדין לקבל עונש מחמיר יותר, כמו השעיה ממושכת, בשל חומרת מעשיו והשפעתם על כבוד המקצוע.