סע"ש 32568-05-20

תקציר

**ניתוח משפטי: פסק דין בנוגע ליחסי עבודה במתכונת העסקה משולשת** **מבוא:** פסק דין זה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו עוסק בסוגיה מורכבת של יחסי עבודה במתכונת העסקה משולשת, כאשר עובד, אשר הינו פליט מאריתריאה, תובע את חברת "שופרסל" בטענה כי היא מעסיקתו בפועל או במשותף, על אף שעבד דרך חברת כוח אדם ("מידו"). התביעה נוגעת להפרשי שכר וזכויות סוציאליות. בית הדין נדרש לבחון האם התקיימו יחסי עבודה בין התובע ל"שופרסל", ולקבוע את היקף אחריותה, אם בכלל. **עובדות מפתח:** * **העובד:** פליט מאריתריאה, עבד כ"אוסף עגלות" בסניף "שופרסל" ברמלה במשך כ-4 שנים (01/2016-01/2020). טוען ששכרו היה 8,500 ₪ נטו, שולם במזומן ללא תלושים, ועבד 7 ימים בשבוע. * **הנתבעת 1 (בפירוק):** "מידו שירותי כח אדם בע"מ" – חברת כוח אדם שסיפקה את שירותי איסוף העגלות ל"שופרסל". * **הנתבעת 2:** "שופרסל בע"מ" – רשת סופרמרקטים. * **הסכמים:** בין "מידו" ל"שופרסל" נחתמו שני הסכמים (1.11.2015 ו-7.5.2018) אשר הגדירו את "מידו" כקבלן עצמאי ואת "שופרסל" כמי שאינה נושאת באחריות כלפי עובדי "מידו". * **הסכמים שלא קוימו:** בית הדין מציין כי הנתבעות לא פעלו בהתאם להוראות ההסכמים, לרבות אי המצאת אישורים חתומים על ידי רו"ח ואי מעקב אחר שעות עבודת העובדים. **ההלכה המשפטית הרלוונטית:** בית הדין מתבסס על הלכת הפסיקה בנוגע לבחינת יחסי עבודה בתבניות העסקה מורכבות, בדגש על מבחני ה"אותנטיות" וה"לגיטימיות" של ההתקשרות. 1. **מבחן האותנטיות:** בוחן האם הלבוש הפורמלי של ההתקשרות (הסכם בין חברות) תואם את המציאות המהותית של העבודה. הוא נבחן באמצעות מבחני עזר מסורתיים כגון: מי מקבל את העובד לעבודה, מי קובע את תנאי העסקתו, מי מפטר, מי משלם את השכר, מי מפקח על העבודה, האם העבודה היא בליבת הפעילות של המעסיק, ועוד. 2. **מבחן הלגיטימיות:** בוחן האם מתכונת ההעסקה אינה פוגעת ביסודות משפט העבודה, אינה מנוגדת לתקנת הציבור, ואינה גורעת מזכויות העובד. הדגש הוא על הגנה על זכויות עובדים מוחלשים. 3. **הכרה במעסיק נוסף ("משתמש"):** הפסיקה מכירה באפשרות להכיר במקבל השירות (במקרה זה "שופרסל") כמעסיק נוסף, האחראי לתשלום זכויות שלא שולמו על ידי המעסיק הפורמלי, במיוחד כאשר המעסיק הפורמלי אינו עומד בהתחייבויותיו. **התפתחויות משפטיות משמעותיות (Legal Innovations):** * **התמקדות בפגיעה בזכויות העובד כאינדיקציה לחוסר לגיטימיות:** בית הדין מדגיש כי העובדה שהתובע עבד 7 ימים בשבוע, במשך 4 שנים, ללא מנוחה שבועית, חופשות, או זכויות סוציאליות בסיסיות, היא הסיבה העיקרית לקביעה כי העסקתו לא הייתה לגיטימית. הדבר מחזק את התפיסה כי דיני העבודה נועדו להגן על העובד, ובמקרים של פגיעה כה משמעותית בתקנת הציבור, גם אם ההתקשרות נראית חיצונית תקינה, היא תיפסל. * **השלכת התנהלות שופרסל על אי קבלת תלושי שכר:** בית הדין קובע כי התנהלותה של "שופרסל" (אי דרישה לאישורים מרו"ח) השפיעה על כך שהתובע לא קיבל תלושי שכר, ובכך מטיל עליה אחריות חלקית גם בתחום זה. זהו חידוש משמעותי שכן הוא מרחיב את אחריות "המזמין" גם להיבטים של מתן זכויות בסיסיות, ולא רק למניעת ניצול. * **חובת שימוע על "משתמש":** בית הדין מאמץ את ההלכה הקובעת כי גם על "משתמש" (כמו "שופרסל" במקרה זה) חלה חובה לערוך שימוע לעובד קבלן לפני קבלת החלטה בעלת השלכה מהותית על זכויותיו, ובפרט החלטה על סיום הצבתו. החובה גוברת במיוחד כאשר מדובר בעובד מוחלש. * **הבחנה בין סוגי מיקור חוץ:** בית הדין קובע באופן עקרוני שמיקור חוץ של איסוף עגלות *יכול* להיות אותנטי, כיוון שאינו בליבת הפעילות. אך במקרה הספציפי, חוסר הלגיטימיות גבר על האותנטיות הפוטנציאלית. הדבר מרמז על כך שגם אם פעולה אינה בליבת העיסוק, אם אופן ביצועה או השלכותיה פוגעים בזכויות יסוד, היא תיפסל. **הכרעת בית הדין:** 1. **יחסי עבודה משותפים:** בית הדין קובע כי התקיימו יחסי עבודה בין התובע ל"שופרסל" וכי הן "שופרסל" והן "מידו" היו מעסיקות משותפות. 2. **אותנטיות מול לגיטימיות:** בעוד שמיקור חוץ של איסוף עגלות יכול להיות אותנטי, במקרה זה ההעסקה לא הייתה לגיטימית בשל תנאי העבודה המחפירים של התובע (עבודה 7 ימים בשבוע, ללא חופשות, שעות נוספות לא מתוגמלות, ללא תלושי שכר, וכו'), אשר נוגדים את תקנת הציבור. 3. **זכאות התובע:** * **שכר:** דחיית טענת התובע להפרשי שכר בגין שעות נוספות, תוך קביעה כי קיבל את שכרו המגיע לו על פי שכר מינימום. * **פנסיה:** זכאות להפרשות מעסיק לקרן פנסיה על בסיס שכר מינימום (13,356 ₪). * **חופשות:** זכאות לפדיון חופשה (8,387 ₪). * **הבראה:** זכאות לדמי הבראה (8,694 ₪). * **נסיעות:** זכאות לדמי נסיעות (11,904 ₪). * **תלושי שכר:** פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין אי קבלת תלושי שכר, כחלק מהאחריות המשותפת. * **סיום עבודה:** זכאות לפיצויי פיטורים (21,200 ₪) והודעה מוקדמת (5,300 ₪). * **שימוע:** פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין אי קיום חובת שימוע. 4. **חיוב "שופרסל":** "שופרסל" חויבה לשלם לתובע סכומים משמעותיים, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. **משמעות ויישום:** פסק דין זה מהווה חיזוק משמעותי להגנה על עובדים מוחלשים, במיוחד כאשר מדובר בעובדים המועסקים דרך חברות כוח אדם. הוא מדגיש כי בתי הדין לא יירתעו מלהתערב בהסכמים פורמליים כאשר הם חורגים מכללי המידתיות והלגיטימיות, ופוגעים בזכויות יסוד של עובדים. ההדגשה על חובת השימוע ועל השלכות התנהלות המזמין על זכויות העובד, כמו גם ההכרה באחריות משותפת במקרים של עבודה בתנאים שאינם עולים בקנה אחד עם תקנת הציבור, מהווים אבן דרך חשובה בהגנה על עובדים במתכונת העסקה משולשת.