ת"א 50152-10-12

תקציר

בין התובע, ליאור פרחי, לבין הנתבע, רביב בן מנחם, שוררת ידידות ארוכת שנים ומערכת יחסים מקצועית, כאשר פרחי היה הזמר ומנחם המוסיקאי. מנחם יצר פרויקט מוזיקלי בשם "הפרויקט של רביבו". פרחי טען כי הוא ומנחם סיכמו על הקמת שותפות בפרויקט. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכם כזה, לא באמצעות תקשורת מפורשת ולא באמצעות השלכות מהתנהלות הצדדים. בעוד שפרחי נקט במספר פעולות לקידום הפרויקט, כולל השמעת השירים בתוכנית הרדיו שלו והעלאת סרטונים למדיה החברתית שלו, אלה נתפסו כמחוות ידידותיות בהקשר של מערכת היחסים ביניהם ולא נחשבו כאינדיקציות להסכם שותפות. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי הצדדים לא הסכימו על פרטי השותפות, כגון חלוקת רווחים, חלוקת הפסדים או היקף השותפות. חוסר הבהירות והפרטים בהסכם הנטען, לצד היעדר תקשורת מפורשת, הביאו את בית המשפט לפסוק נגד קיומה של שותפות. למרות שדחה את טענת השותפות, בית המשפט הכיר בכך שמעשיו של פרחי תרמו להצלחת הפרויקט. לפיכך הוחלט כי על הנתבעים לפצות את פרחי על מאמציו. בהתחשב בציפייה הלגיטימית שלו לקבל תשלום כלשהו, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לפרחי 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין מעורבותו בביצוע מסוים. בנוסף, בהתחשב בכך שהתובע ניהל משפט מורכב וממושך, פסק בית המשפט לנתבעים הוצאות ריאליות בסך 20,000 ₪ בלבד, סכום נמוך משמעותית מהוצאותיהם בפועל.