ת"א 53740-06-12

תקציר

הדיון נסוב סביב נפגעת תאונת דרכים, א', והפיצוי המגיע לה מהמבטחת בגין נזקים והוצאות עתידיות. השופט פותח בבחינת חוות דעת המומחה ועדויות העדים, ומגיע למסקנה כי א' איבדה לצמיתות את כושר ההשתכרות המלא שלה בשל ליקויים קוגניטיביים כתוצאה מהתאונה. היא זקוקה לסיוע בפעולות היומיום ובניהול משק הבית, אם כי מידת העזרה המדויקת הנדרשת שנויה במחלוקת. השופט מצדד במומחה, וקובע כי א' זקוק לארבע שעות סיוע יומיות - שלוש לליווי אישי ואחת לעזרה במשק הבית - עם סיוע מוגבר בסופי שבוע. במעבר לסוגיית ריבית ההיוון, השופט מחליט שלא לעכב את פסק הדין בהמתנה לפסיקת בית המשפט העליון בנושא. הם מצדיקים זאת בכך שאין ודאות מתי יתקיים הדיון בבית המשפט העליון וכי יש לשמור על השיעור הנוכחי של 3% למרות השינויים בשוק. לאחר מכן מחשב השופט את ראשי הנזק השונים, לרבות כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע מצדדים שלישיים והוצאות רפואיות וניידות עתידיות. הם קובעים את הסכומים על סמך הראיות שהוצגו ופסקי דין קודמים, וקובעים כי על המבטחת לפצות את משרד הביטחון בסכום של 6,949,658 ש"ח, בתוספת ריבית ועמלות. סכום זה נמוך מטענת המשרד, שכן חלק מהוצאותיו של א' לא נתמכו במסמכים רשמיים. השופט מורה למבטחת לשלם למשרד בתוך 30 יום.