רע"א 3935/23

תקציר

בית המשפט הבהיר כי בית משפט קמא טרם הכריע בבקשה לעיכוב הליכי מכר, ואף לא נתן סעד זמני לגופו של עניין. המבקש ביקש לערער על הסעד הזמני שניתן להקפאת המצב עד לקבלת החלטה. לבית המשפט הפרוצדורלי שמור שיקול דעת רחב במתן סעד זמני, ובתי המשפט לערעורים בדרך כלל אינם מתערבים אלא אם כן הדבר נועד למנוע עוול או נזק בלתי הפיך. העותר טען כי נפלו טעויות פרוצדורליות במתן צו המניעה הזמני, כגון הגשה ללא התחייבות עצמית או ערבות, אי הגשת הבקשה והיעדר דיון. בית המשפט מצא צדק בטענה בדבר היעדר התחייבות עצמית, יסוד מכריע המבטיח פיצוי בגין נזקים פוטנציאליים אם הסעד לא היה מוצדק. תקנה 96 מחייבת התחייבות עצמית הנלווית לבקשות לסעד זמני, ומדגישה את חשיבותה המהותית באיזון האינטרסים של הצדדים המעורבים. צווים זמניים ללא התחייבות עצמית כאמור עלולים לגרור התערבות בערעור. למרות שניתן לפטור ערבות בנסיבות מיוחדות, לא ניתן להתעלם מהתחייבות עצמית. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בלוח הזמנים שנקבע לדיונים בבית משפט קמא, והדגיש את הצורך בהליכים מהירים. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת בדבר פקיעת הצו הזמני בשל היעדר כתב תביעה, תוך ציון הבדלים בהליכי פשיטת רגל. המשיב הונחה להגיש התחייבות עצמית עד ליום 1.6.2023, אחרת יבוטל הוראת השעה, וכן חויב לכסות את הוצאות המבקש בסך 2,500 ₪.