רת"ק 24006-09-16

תקציר

זהו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. התיק המקורי היה בין איילת וקנין (המבקשת/המערערת) לבין מאיה רמון אלתרמן (המשיבה) בנוגע לתאונת דרכים בה תבע רמון אלתרמן פיצויים בסך 6,161 ₪. בית המשפט לתביעות קטנות גזר על וקנין לשלם לרמון אלתרמן 1,760 שקל, לאחר ששני הצדדים הסכימו לעבור בדיקת פוליגרף שתוצאותיה יהיו סופיות ומכריעות. הצעת השופט קבעה כי בית המשפט יוכל לתת פסק דין על סמך תוצאות בדיקת הפוליגרף בלבד או לקיים דיון נוסף. תוצאות הבדיקה הראו כי וקנין דובר אמת ורמון אלתרמן משקר. עם זאת, בית המשפט לתביעות קטנות קבע אחרת ולא קיים דיון נוסף. בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט לקבל את הערעור, דחה את התביעה נגד ועקנין והורה לרמון אלתרמן לשאת בהוצאות שתי הערכאות ובעלות בדיקת הפוליגרף. עוד נקבע בפסק הדין כי רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים והמקרה הנוכחי מחייב התערבות שכן פסק הדין סותר את ההסכם הפרוצדורלי. בית המשפט המחוזי הדגיש כי כאשר בית משפט מציע הסדר פרוצדורלי, עליו לדבוק בו; אחרת, זה יהיה בניגוד להסכמת הצדדים.