ת"א 2124/07

תקציר

המוסד לביטוח לאומי תבע חברת ביטוח לפצות אותו על פי הסכם ביניהם, שבו התחייבה חברת הביטוח לפצות את המל"ל במקרים מסוימים. מדובר במקרה עצמאי שנפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו. המל"ל דרש מחברת הביטוח פיצוי של 55% על בסיס ההסכם. חברת הביטוח טענה כי רכבו של האיש היה רכבו של מעסיקו והפנתה לסעיף בהסכם הקובע כי מבטח רכבו של מעסיק אינו מחויב לפצות את המל"ל אם העובד זכאי לפנסיה לפי חוק המל"ל. הרכב היה רשום על שם אחיינו של הנפגע, אך הנפגע טען כי הוא שלו. בית המשפט בחן מקרים קודמים והחליט לאמץ את הגישה הקובעת בעלות ברכב על בסיס זכויות קנייניות ולא על פי רישום. השופט קבע כי עדותו של הנפגע אינה אמינה, וכי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי הבעלות הקניינית ברכב אינה תואמת את הרישום. לפיכך, הרכב לא נחשב לרכב של המעסיק, ונפסק כי חברת הביטוח תפצה את המל"ל בהתאם להסכם. הנתבעים חויבו לשלם לתובע 9,027 ₪ בתוספת ריבית, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 ₪.