רמ"ש 2865-08-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטה ברמ"ש 2865-08-25** **1. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **ערעור "בגלגול שלישי" - אמת מידה מחמירה:** ההחלטה מדגישה את הסטנדרט הגבוה הנדרש לקבלת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". ככלל, נדרשת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או פגם דיוני חמור היורד לשורש העניין, או עיוות דין. בית המשפט המחוזי מציין כי בעוד שהלכת "חניון חיפה" (המחמירה את הדין בגלגול שלישי) אינה חלה במלוא עוזה על ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל, עדיין נדרש הצדקה משמעותית. * **שיקול דעת הערכאה הדיונית בזימון עדים:** ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו החלטה בדבר זימון עד (ובמקרה זה, מומחה) מצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית (רשם ההוצאה לפועל). התערבות ערכאת ערעור בשיקול דעת זה תיעשה רק במקרים חריגים. * **הבחנה בין טענות מהותיות לטענות דיוניות:** בית המשפט לענייני משפחה, שדן בערעור על החלטת הרשם, הבחין בין רצונו של המבקש לזמן את המומחה לצורך הוכחת טענות שאינן עומדות בבסיס טענת הפרעתי (כגון אכיפת המומחה או דופי מקצועי) לבין זימונו לצורך הוכחת תשלומים. נקבע כי האכסניה המתאימה לבירור טענות מסוג זה אינה הליך ההוצאה לפועל. * **החלטה דיונית כעילה להתערבות:** בית המשפט לענייני משפחה קבע כי החלטת הרשם שלא לזמן את המומחה היא החלטה דיונית, שהיא אף נכונה בנסיבות העניין, ולכן אין מקום להתערב בה. * **הליכי הוצאה לפועל - תפקיד ומגבלות:** ההחלטה מצביעה על כך שתפקידו של הליך ההוצאה לפועל אינו בהכרח בירור של טענות מקצועיות או התנהלות מקצועית של צדדים שלישיים (כגון מומחים), במיוחד כאשר אין מחלוקת על עצם התשלומים. * **אי-קיום דיון בהיעדר צד - סעד שהתקבל:** בית המשפט לענייני משפחה קיבל חלקית את ערעור המבקש בכך שביטל את ההכרעה בטענת הפרעתי בשל אי-קיום דיון בהיעדר החייב ובא כוחו. הדבר מצביע על כבוד לשמירה על זכות הטיעון. * **טענות בדבר השפעה בלתי תקינה וניגוד עניינים - דרישת תשתית עובדתית:** ההחלטה דוחה את טענות המבקש בדבר השפעת בית המשפט קמא על הרשם וחשש לניגוד עניינים, בין היתר, בשל היעדר תשתית עובדתית תומכת. כמו כן, מצוין כי טענות אלו הועלו לראשונה בבקשת רשות הערעור, ולא בפני בית המשפט קמא. * **מעמד המומחה בהליך משפטי:** ההחלטה מבהירה כי המומחה מונה בהליך אחר (תביעה כספית-נזיקית) לצורך מתן חוות דעת על נזקים, וזימונו להליך ההוצאה לפועל אינו אוטומטי, אלא נתון לשיקול דעת הרשם. * **הבחנה בין סעדים:** הטענות בדבר מצב כלכלי וקיזוז הוצאות נתפסות כבסיס לבקשות פטור מעירבון, ולא כעילה לערעור "בגלגול שלישי" על החלטות דיוניות. **2. חידושים או היבטים מעניינים:** * **החלת תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בית המשפט לענייני משפחה:** ההחלטה מציינת כי היא ניתנת מכוח תקנה 138(א)(1)(1) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, בשילוב עם תקנה 44 בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א - 2020. השילוב של תקנות אלו מעיד על התאמת הליכי הדיון המעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי הכלליות להליך בדיון בבית המשפט לענייני משפחה, תוך שמירה על סדרי דין ייחודיים. * **דחייה ללא צורך בתגובה:** בית המשפט נוקט בסמכותו לדחות בקשת רשות ערעור ללא קבלת תגובה, כאשר הוא סבור שהבקשה משוללת יסוד באופן ברור. הדבר מהווה דרך לייעל את ההליכים ולהימנע מהטרחת הצד שכנגד במקרים שאינם מצדיקים זאת. * **הרהור על הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה:** השופט מציין כי התלבט אם להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך לבסוף נמנע מכך. אמנם זו לא החלטה אופרטיבית, אך היא משקפת רגישות של בית המשפט למקרים בהם בקשת ערעור נתפסת כחסרת בסיס משפטי או עובדתי, ומעידה על כלי אפשרי, אם כי לא ממומש, להרתעה מוגברת. * **הקשר בין הליך ההוצאה לפועל להליך בירור נזקים:** המקרה ממחיש מצב בו הליך הוצאה לפועל, שמטרתו גביית חוב, קשור למחלוקת בדבר תשלום שכר טרחת מומחה שמונה בהליך אחר, שעסק בבירור נזק. הדבר מדגיש את התחברות ההליכים המשפטיים השונים ואת הצורך של בית המשפט לבחון את ההקשר הרחב יותר. **3. סוגיות שלא התעוררו או נותרו פתוחות (על בסיס המידע הנתון):** * **ההליך העיקרי:** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה, אשר דן בערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל. מחוץ לפסק הדין שלפנינו, נותרו ההליכים המקוריים (ההוצאה לפועל, והתביעה הכספית-נזיקית בה מונה המומחה) ללא התייחסות. * **הסכומים המדויקים:** פסק הדין אינו מפרט את הסכומים המדויקים הנדונים בהוצאה לפועל או הסכומים המגיעים למבקש מהמשיבה, אך מציין כי הם משמעותיים. **לסיכום:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום קפדני של אמת המידה הגבוהה להגשת בקשות רשות ערעור "בגלגול שלישי", תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות לזימון עדים. כמו כן, היא מדגישה את הצורך בתשתית עובדתית לטענות חמורות, ואת תפקידן המוגבל של הליכי ההוצאה לפועל בבירור סוגיות שאינן בליבתם. ההחלטה דוחה את הבקשה תוך שמירה על כללי הדיון והצדק, אף שהיא מבטלת החלטה קודמת בטענת הפרעתי עקב אי-קיום דיון כדין.