ע"א 676/88

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור על הפיצויים שנפסקו לשני מערערים שנפגעו בתאונת דרכים. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, והגדיל את הפיצוי שנפסק להם. לגבי המערערת, בית המשפט הגדיל את הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות הן לתקופות העבר והן לתקופות העתיד. בית המשפט תיקן את ניכוי מס הכנסה ואת ההשתכרות החודשית ששימשה לחישובים, וכתוצאה מכך נגרם הפסד כושר השתכרות בעבר בסך 15,036 ₪ והפסד עתידי בסך 124,711 ₪. המערערת סבלה גם מזעזוע מוח ומנזק נפשי עקב פציעתה ומותה של בתה בתאונה. בית המשפט קיבל את הטענה כי נכותה הפסיכיאטרית לא נלקחה בחשבון במידה מספקת, והגדיל את נכותה הכוללת מ-10% ל-20%. הדבר הוביל להגדלת הפיצוי בגין נזק לא ממוני, שנקבע על 8,357 שקל, ולאובדן כושר השתכרות, שהועלה ל-40 אלף שקל. באשר לערעורו של המערער, מצא בית המשפט את מרבית טענותיהם בלתי משכנעות, אך הסכים לדון בשני עניינים. הראשון היה הלימות הפיצויים שנפסקו בגין אובדן כושר השתכרות, בעבר ובעתיד. בית המשפט שינה את החישובים וקבע כי הפסד כושר ההשתכרות לתקופה הקודמת יעמוד על 537 שקל לחודש והפסד עתידי על 124.711 שקל. העניין השני היה הנכות שנפסקת למערער, שבית המשפט הגדיל אותה מ-10% ל-20%, על סמך ראיות לנזק פסיכיאטרי שנגרם כתוצאה מהתאונה. גידול זה הביא להגדלת הפיצויים, לרבות 3602 ש"ח שנוספו לנזק הלא ממוני ו-40 אלף ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות. יתר חלקיו של פסק הדין המקורי לא שונו, והמשיב חויב לשלם למערערים הוצאות בסך 5,000 ₪ בגין הערעור.