בג"צ 5843/97

תקציר

העותרים, אביו ואחותו של סרן זיו ברגור המנוח, ערערו על תקנות בתי העלמין הצבאיים שלא אפשרו לרשום את שמות בני משפחתו הקרובים של החייל על כרית המצבה אלא רק את שמות ההורים. העותרים טענו כי התקנה אינה סבירה שכן קרבת בני המשפחה אינה פחותה מזו של ההורים. בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי ההבחנה בין ההורים לבני משפחה אחרים סבירה, שכן היא שומרת על אחידות ושוויון בין קברי החיילים, והוספת שמות נוספים עלולה לשבש מתכונת זו. בית המשפט הכיר בכאבם של העותרים אך קבע כי למחוקק ולמחוקק המשני המוסמך יש את המילה האחרונה בעניינים רגשיים כאלה, ובית המשפט אינו יכול להתערב. השופטת ביניש, אף שהסכימה עם פסק הדין, הדגישה את הקושי להתמודד עם כאבן של המשפחות השכולות במסגרת החוק.