ת"א 12/10

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה לפיצויים בגין מקרקעין שהופקעו על ידי הנתבע. השאלות העיקריות שיש להכריע בהן הן: (1) איזו תכנית חלה על הקרקע בעת ההפקעה ותשמש בסיס להערכת שווי הקרקע המופקעת? (2) מהי השיטה הנכונה לחישוב הפיצויים? (3) האם עומדת לתובע הזכות לבחור את מסלול הפיצוי המבוקש? (4) כיצד יש לחשב את הפרשי ההצמדה לפיצויים ממועד ההפקעה ועד לתשלום סכום הפיצויים בפועל? בית המשפט קבע כי תכנית ג/522, אשר סיווגה את הקרקע כקרקע חקלאית ללא אפשרות בנייה, חלה בעת ההפקעה. תכנית זו משפיעה באופן ישיר על שווי הנכס המופקע ויש לקחת אותה בחשבון בעת הערכת הפיצויים. באשר לשיטת חישוב הפיצויים, העדיף בית המשפט את שיטת ההשוואה, המבוססת על שווי השוק של הקרקע המופקעת, על פני שיטות אחרות, שכן היא מאפשרת לבית המשפט לקבוע את שווי הקרקע על סמך עסקאות בפועל של קרקע בעלת מאפיינים דומים לקרקע המופקעת. בית המשפט מינה מומחה שבחן את עסקאות ההשוואה הרלוונטיות וקבע כי שווי הקרקע עומד על 18.4 ₪ למ"ר. בית המשפט דחה את טענת התובעת כי יש להעריך את שווי הקרקע ב-40 ₪ למ"ר על בסיס הסכם רכישה ושיטת הפיצוי שנקבעה בפסק דין הולצמן. עוד קבע בית המשפט כי התובעת בחרה במסלול הפיצוי הקבוע בסעיף 12 לפקודה, המתייחס לשווי הנכס, ולכן אינה זכאית לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות. לבסוף, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית להפרשי הצמדה וריבית על סכום הפיצוי ממועד ההפקעה ועד למועד התשלום בפועל, בהתאם לחוק רכישה למטרות ציבוריות. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.