תא"מ 11484-03-13

תקציר

התובע טען כי קיבל שיק מהנתבעת, אשר נפדה לאחר מכן לכאורה ולא הוחזר. הנתבעת טענה כי הצ'ק נגנב וחתימתה זויפה, וכי מעולם לא אישרה לאיש, לרבות אביה, לעשות שימוש בצ'קים. בית המשפט קבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להפרכת טענות הנתבע וכי עדותו אינה אמינה, במיוחד לאור עברו הפלילי. זאת ועוד, טענת התובעת כי השיק הוזל לטובת אביו של הנתבע כטובה אישית לא הייתה משכנעת. השופט העדיף את עדותו של הנתבע, שנחשבה אמינה, על פני עדותו של התובע. עוד צוין, כי אין די בהחזקתו של התובע בשיק לבדו כדי להצדיק את טענתו, מה גם שלא עלה בידו להוכיח כי השיג אותו כדין, ולא שלל את השיק בעצמו. השופט הגיע למסקנה כי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל על התיק, ומאחר שהתובע לא עמד בדרישותיו - כגון מתן חוזה הלוואה בכתב - טענתו אינה מבוססת. משכך, דחתה השופטת את תביעת התובע והורתה לו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.