ס"ע 8524-01-12

תקציר

התובע, שומר בבית ספר המנוהל על ידי המועצה המקומית הנתבעת, תבע שכר שלא שולם עבור תקופת העסקה לכאורה. המועצה המקומית טענה כי התובע מעולם לא התקבל לעבודה פורמלית ולכן לא היה עובד שלהם. הם גם סתרו את היקף העבודה שביצע התובע. השופטים מצאו כי למרות שהתובע לא הועסק כעובד מן המניין, הראיות מלמדות כי הוא אכן הועסק על ידי המועצה בתקופה הנדונה. ראש המועצה הקודם מינה אותו לשומר, והדבר אושר על ידי היועץ המשפטי. השופטים קיבלו את טענת התובע כי הסתמך על מצג זה. זאת ועוד, המועצה לא הודיעה לתובע כי הוא אינו אמור לעבוד, גם לאחר שנודע לה כי הוא עושה כן. עם זאת, השופטים מצאו כי עדותו של התובע בנוגע להיקף עבודתו אינה קוהרנטית. הם הגיעו למסקנה שהוא התייצב בבית הספר בסוף יום הלימודים אך לא נשאר שם למשך הלילה כפי שטען. במקום זאת, כשגר בקרבת מקום, הוא יכול היה לבדוק מדי פעם את שלום בית הספר. עוד קבעו השופטים כי התובע ביצע עבודות תחזוקה מסוימות בבית הספר, אך ראה בכך פעולה סוציאלית וולונטרית, שכן היא לא הייתה חלק מתיאור תפקידו ולא פורטה בתביעה. מאחר שגובה השכר לא נקבע מראש, קבעו השופטים כי התובע זכאי ל"שכר הולם". עם זאת, מאחר שהתביעה הוגשה שנים לאחר תקופת העבודה הנטענת, הצמידו השופטים את השכר לשכר המינימום הנוכחי וקבעו אותו על 1162.5 שקל לרבע משרה. בהתאם לכך, על המועצה לשלם לתובע 23,250 ₪ בתוך 30 יום, אחרת הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בקשת התובע ל"הלנת שכר עבודה" נדחתה עקב איחור בהגשת התביעה. נמצא כי שני הצדדים הציגו טיעונים מעורפלים ולא מדויקים ולכן יישאו בהוצאותיהם. לכל צד יש זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.