ב"ל 46555-10-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע נגד המוסד לביטוח לאומי במלואה. התובעת טענה כי היא סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) שנגרמה עקב עבודתה כקלדנית, וטענה להכרה במצבה כמחלת מקצוע או לחילופין כפגיעה שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. השופטים שקלו בכובד ראש את חוות דעתם של המומחים הרפואיים הממונים, ד"ר אקטיביסט וד"ר קובו. שני המומחים ערכו בדיקה קלינית מקיפה של התובע והפנו לנתונים רפואיים קונקרטיים בחוות דעתם הברורה, הממוקדת והמנומקת. בעוד ד"ר קובו ציין כי התובע אובחן עם CTS בשנת 2013, הוא וד"ר אקטיביסט לא הסכימו עם אבחנה זו, ולא מצאו ראיות קליניות אובייקטיביות לתסמונת. במקום זאת, הם ייחסו את תסמיני התובעת לגורמים אחרים, כגון רדיקולופתיה צווארית או בעיות בעמוד השדרה הצווארי, אשר נתמכו אף הן בתוצאות בדיקות ה-EMG של התובעת. כמו כן, ד"ר אקטיביסט הבהיר כי התובעת לא אובחנה עם פתולוגיה כלשהי בגידים הארוכים הרלוונטיים ולא פנתה לבדיקה או אבחון אצל מומחה לכירורגיה של היד. שני המומחים שללו קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין הסימפטומים שלה, וד"ר קובו הדגיש כי ניתן לייחס את מצבה לגורמי סיכון אחרים, כגון סוכרת ושינויים הורמונליים הקשורים לגיל המעבר. עוד ציינו השופטים כי התובעת לא התייחסה להוראות ספציפיות התומכות בתביעתה בגין מחלת מקצוע לא בכתב התביעה ולא בתצהיר. החוק מחייב את התובעת להוכיח את תנאי הפריטים הרגולטוריים הרלוונטיים, דבר שלא עשתה. הפריטים הנוגעים ל-CTS בתקנות דורשים תנועות מונוטוניות של האצבעות או כפות הידיים, או לחץ ממושך על העצבים, דבר שהמומחים שמונו פסלו במקרה זה. לפיכך, החליטו השופטים לדחות את טענות התובעת בנוגע לכתפיה, צווארה וכפות ידיה, וקבעו כי כל צד יישא בהוצאותיו. לתובע שמורה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.