רע"א 6541/19

תקציר

ההחלטה סובבת סביב תיקון כתבי טענות בתיק משפטי, תוך התמקדות בשאלה האם התיקון מכניס עילת תביעה חדשה או פשוט משנה את התביעה הקיימת. נקודת המוצא לתיקון כתבי טענות היא בדרך כלל ליברלית; עם זאת, אין לאפשר לתובע לתקן תביעה אם היא חושפת עילת תביעה חדשה שכבר חלה עליה התיישנות. במקרה זה, התובע מבקש לתקן את טענתו בדבר אבחנה שגויה של סכיזופרניה במקום הפרעה דו קוטבית. בית המשפט בוחן האם התיקון מקים עילת תביעה חדשה, ובסופו של דבר מחליט כי הן התביעה המקורית והן התביעה המתוקנת שורדות באותה תקופה עובדתית ובאותו ציר זמן לאבחון. נקבע כי חוות הדעת הרפואית השנייה אינה מהווה עילת תביעה חדשה, ואין נפקות התיישנות. למרות שהתיקון הוגש ארבע שנים לאחר הגשת התביעה, בית המשפט מתיר זאת, תוך התחשבות ברגישות מצבו של המשיב ובהכרה בפוטנציאל הפגיעה בהגנה. ההחלטה מתיישבת עם עמדת אי-התערבות בפסיקה פרוצדורלית, שכן התיקון הותר על פי שיקול דעתו של בית משפט קמא, תוך פסיקת הוצאות בגין נטל פרוצדורלי נוסף. הבקשה למנוע את התיקון נדחית, ולא נקבעו הוצאות מאחר ולא התבקשה מענה.