ע"א 8410/20

תקציר

בית המשפט קיבל החלטה לדחות את הבקשה לאחר שבחן ביסודיות את ההגשות והתגובות של שני הצדדים. המקרה עסק בבקשה לסעד הצהרתי להכרזה על הסכם כחסר תוקף, בטענה שהוא אינו מחייב את החברה ובכך מאפשר לחברה למכור את הדירה שבמחלוקת. בית המשפט המחוזי תמך בעמדת החברה וקבע כי תוקפו של ההסכם לא הוכח ואינו מחייב, והתיר לחברה להמשיך במכירה. על פי תקנות החוק, צד מנצח במשפט יכול לבצע את התוצאה מבלי להמתין לתוצאת ערעור. לקבלת סעד זמני מכלל זה, על המבקש להוכיח סיכויי ערעור חזקים ואיזון נוח של נוחות. עם זאת, בית המשפט מצא את מאזן הנוחות כנגד המבקשת, וציין את היעדר זיקה אישית או ערך ייחודי בדירה, שהייתה רק נכס שהותיר אביו. בנוסף, המבקשים לא יכלו לטעון לחזקה או לזכויות רשומות בדירה. למרות שטענו כי דחייה עלולה להותיר אותם ללא מקום מגורים, לא נמצאו ראיות לתושבות כזו. בית המשפט הדגיש כי הנכס מהווה נכס כלכלי יותר עבור המבקשים, ודחה את חששם מחוסר יציבות פיננסית, תוך שהוא מציין את הודאתם שלהם ביכולתה הכלכלית של החברה לפצות אם הערעור יתקבל. כמו כן, דחיית המכירה תפגע בחברה וברוכשים, שכבר השקיעו כלכלית ברכישה. לפיכך, החליט בית המשפט לבטל את הוראת השעה ולא שקל לצרף את הרוכשים כמשיבים. המבקשים נדרשים לכסות את הוצאות החברה בסך 4,000 ₪.