ת"א 25838-07-12

תקציר

התיק נסוב סביב שלוש דירות וחלק מקומת קרקע בבניין בבית שמש, אותן טענה התובעת, רוחמה הורוביץ, כי רכשה עבור בעלה, רב, עבור משפחתם ועבור הקהילה החסידית אליה השתייכו. התביעה הוגשה נגד חתנה של התובעת, שהיה גם בן חסותו של בעלה, ואחרים, לרבות עורך הדין ובעל המשכנתא, להכריז עליה כבעלים היחיד של הנכסים האמורים. עם זאת, מהמסמכים שהוצגו עולה כי הנכסים נרשמו על שמם של בני משפחה אחרים וחסידיו של הרב, לרבות הנתבע. התובעת טענה כי מדובר בעניינים טכניים הנובעים מדרישות הבנק, והיא חתמה על המסמכים כנאמנה. השופט דחה את התביעה, וקבע כי התובע לא הוכיח אינטרס יריבות בנכסים. מהראיות עולה כי כספי הרכישה הגיעו מתרומות והועברו דרך חברה, דרבינו משה בע"מ, ולא מכספה האישי של התובעת, דבר המצביע על כך שהיא אינה הרוכשת. זאת ועוד, דבריה של התובעת עצמה ושל עדיה אישרו כי הנכסים נקנו עבור הרב, הקהילה החסידית או החברה, ולא עבורה באופן אישי. לפיכך, לא היה לה מעמד לתבוע בעלות, והתביעה נדחתה. התובע חויב לשלם שכר טרחת עורך דין של שני נתבעים, בעוד שהוצאות המשפט יישקלו בנפרד.