עת"מ 1111/05

תקציר

השופט, הרב שפירא, החליט לדחות את העתירה מחוסר הצדקה להתערב בהליך קבלת ההחלטות של המשיבים. שפירא מסביר כי טענות העותרים בדבר הליך בלתי חוקי נבחנו לעומק ונמצאו בלתי סבירות. ראשית, טענו העותרים כי המשיבים לא העניקו להם רשות לערער למועצה הארצית. עם זאת, השופט קבע כי מעורבותה של המועצה הארצית מיותרת בהתחשב בהיקף המקומי של טענות העותרים. זאת ועוד, חששות העותרים נבדקו ביסודיות על ידי המשיבים ולא היה צורך בדיון ארצי. שפירא מסכים עם החלטת המשיבים שלא לערב את המועצה הארצית וסבור שהיא סבירה. לגופה של העתירה מדגיש שפירא כי בית המשפט נמנע בדרך כלל מהתערבות בהחלטות תכנוניות, אותן יש להותיר לשיקול דעתן של הרשויות הרלוונטיות. טענות העותרים נגד התוכנית, שמטרתה הקמת אזור תעשייה ועסקים בנשר, נמצאו חסרות בסיס ומבוססות על הבנה לקויה של תהליך קבלת ההחלטות. השופטת מדגישה כי החלטת המשיבים התקבלה כדין, לאחר הליך מקיף ששקל את האינטרסים של כל הצדדים. שפירא מפריך כל אחת מטענות העותרים, לרבות אלה הנוגעות לפגמים פרוצדורליים, נוכחותו של ראש עיריית נשר והערכת השפעת התכנית על קנייני העותרים. מסקנתו היא כי החלטת המשיבים הייתה סבירה ומאוזנת, ללא פגמים משמעותיים המצדיקים את התערבות בית המשפט. בנוסף, שפירא מציין כי העותרים היו יכולים לפתוח בהליכים נוספים לפי סעיפים שונים בחוק התכנון והבניה במידת הצורך. לבסוף, השופט מורה לעותרים לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 15,000 ₪ למשיבים 1, 2 ו-4, ו-7,000 ₪ למשיב 3, שניהם סכומים הכוללים מע"מ.