עת"מ 771/06

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשיבים לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות ולהעניק לילדיהם רישיונות לישיבת ארעי בישראל. העותרים, המתגוררים בישראל, הגישו תחילה בקשה לרישום בשנת 2000 ושוב בשנת 2002, אך נדחו בשל אי הוכחת מרכז חיים בארץ. לאחר שורה של ערעורים ותיקונים בחוקים הרלוונטיים, השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש לבחון את הבקשה שהוגשה בשנת 2002 על פי החוק כפי שעמד אז או על פי החוק המתוקן משנת 2005. בית המשפט קבע כי לתיקון משנת 2005 יש תחולה פעילה ולכן יש לבחון את הבקשה משנת 2002 במסגרת זו. מאחר שבתה של העותרת נשוא הערעור הייתה מתחת לגיל 14 בעת הגשת הבקשה בשנת 2002, פסק בית המשפט לטובת העותרת וקבע כי שר הפנים רשאי להעניק לה רישיון לישיבת ארעי בישראל. משכך, העתירה התקבלה, והמשיבים חויבו להעניק לבתו של העותר רישיון לישיבת ארעי, בצירוף החזר הוצאות העותרים ושכר טרחת עורך דין בסך 7500 ₪.