בש"פ 4327/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער מואשם בשורה של עבירות מין בבנותיו הקטינות, לרבות אונס, מעשה מגונה וניסיון למעשה מגונה. סעיפי האישום כוללים גם כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי חקירה. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של המערער, ובית המשפט העליון, בפסק דין זה, מסכים לכך. שופט בית המשפט העליון מדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה הוא לקבוע האם הראיות שהוצגו יספיקו להכרעת דין באשמה אם יוכחו בבית המשפט – אין זה השלב לבחון את משקלן של הראיות או את מהימנותם של עדים. השופט מציין כי כל כרסום בראיות שנטענו על ידי המערער אינו מצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, במיוחד לאור העובדה שבית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו בעבר. זאת ועוד, השופט מסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר המסוכנות הנשקפת מהמערער וחוסר ההיתכנות של חלופות למעצרו, אם כי המערער רשאי להציע חלופות חדשות. השופט מסיים בדחותו את הערעור, תוך הדגשה כי אין בהחלטה כדי למנוע שקילת ראיות חדשות כלשהן שעשויות להתעורר בעתיד.