ת"פ 548/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב אי עמידתה של התביעה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב להודיע לחשודים על העברת חומרי החקירה שלהם לתובע. הנאשמים טענו כי יש לבטל את כתב האישום בשל אי עמידה זו. עם זאת, התובע טען כי חובת קיום השימוע אינה חלה במקרה זה משום שחומרי החקירה הועברו לפני מועד כניסת ההוראה לתוקף. השופט דחה טענה זו וקבע כי זכויות החשודים עדיפות על פני חובות התובע. השופט קבע כי הימנעותה של התביעה ממתן שימוע לנאשמים טרם הגשת כתב האישום מהווה פגיעה בזכויותיהם. באשר להשלכות, הורה השופט על תיקון כתב האישום כך שיוסר מסדר האישום, שכן הנאשמים לא זכו לשימוע לפני הגשת כתב אישום. השופט התייחס לעקרון הבטלות היחסית, המאפשר תיקונים ולא דחייה על הסף. התיקון, קבע השופט, יתקן את המצב, שכן זכות השימוע חלה רק על עבירות פליליות. עוד קבעה השופטת כי עבירות תאגיד על סעיף 111 לפקודת המכרות נחשבות לעוונות ולא לעבירות, ויש לתקנן בהתאם. פסק הדין הדגיש את חשיבותה של הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום ואת תפקידו של בית המשפט להבטיח את ההגנה על זכות זו. השופט הורה לתובע להגיש כתב אישום מתוקן בתוך 14 יום, תוך מחיקת האישומים בעבירה, וקבע ישיבת תגובה ל-15 ביוני 2006. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 16.5.06.