רע"א 964/92

תקציר

בית המשפט העליון דן בסכסוך רכושי מורכב שמקורו בהתרת נישואין שנמשכו 13 שנים וכללו שלושה ילדים. התיק נסב סביב השאלה האם דירה ירושלמית, שנרכשה במהלך נישואיהם של בני הזוג ונרשמה על שם הבעל בלבד, צריכה להיחשב כרכוש זוגי משותף. תחילה דחה בית משפט השלום את תביעת האישה לבעלות משותפת בהתבסס על ניהול חשבונות בנק נפרדים על ידי בני הזוג ובעלות פרטית בנכסים קודמים. עם זאת, בית המשפט העליון הפך החלטה זו, תוך שהוא מדגיש את החזקה המשפטית של שיתוף בנכסים בין בני זוג החיים יחד כתא משפחתי. בית המשפט מצא כי המשאבים הכספיים ששימשו לרכישת הדירה ושיפוצה נבעו ברובם ממאמצי נישואין משותפים, לרבות הכנסות ממכירת בית מגורים משפחתי קודם ופנסיה צבאית ופיצויי פיטורים של הבעל – שנצברו בעיקר במהלך הנישואין. למרות הרישום הנפרד, הגיע בית המשפט למסקנה כי מכלול הנסיבות, לרבות חייהם המשותפים של בני הזוג וגידול משותף של ילדים, תומך בחזקת הבעלות המשותפת. לפיכך, פסק בית הדין לטובת האישה, הצהיר על בעלותה על מחצית הדירה והורה לבעל לשאת בהוצאות משפט.