עמ"נ 59960-09-24

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של גבר בן 47 שנאבק על מעמד ישראלי. המערער שהה בישראל שלא כדין במשך 27 שנים, למעט מספר שנים בהן החזיק ברישיון שהייה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הוועדה הבין-משרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, שלה שיקול דעת רחב בקביעת המעמד. גם טענתו של המערער כי יצר קשרים וזיקות בארץ במהלך שהותו הארוכה נדחתה, שכן נפסק כי שהייה ממושכת אינה סיבה הומניטארית מספקת, במיוחד כאשר היא בלתי חוקית. בית המשפט לא מצא כל הטעיה ביחס להליך ההגירה של המערער לפני עשרות שנים וכן דחה את טענותיו בדבר פגמים פרוצדורליים בבקשה הנוכחית. גם טענותיו של המערער שהתבססו על מעמדה של אמו והמצב ברוסיה עקב המלחמה לא התקבלו. בית הדין הדגיש כי הוא אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של הרשויות וכי יש לדחות את הערעור, אם כי לא קיבל את בקשת המשיב לדחייה על הסף מחמת חוסר ניקיון. למערער ניתנה ארכה עד חודש אפריל 2025 לעזוב את ישראל והוא צפוי להשלכות אם לא יעשה כן. הוצאות בסך 2,000 ₪ נפסקו למשיב.