בש"א 14118/05

תקציר

המשיב, שהוא הנושה, הגיש תביעה למתן פסק דין מקוצר כנגד המבקש, שהוא החייב, בגין יתרת החוב שנצברה בחשבון החברה, הנמצאת בהליכי פירוק זמניים. המבקש ובעל מניות נוסף, משה מן, ערבו אישית לחובות החברה. המשיב ביקש להשיב את מלוא הסכום המגיע לו, אך המבקש ביקש לעכב את ההליכים עד לסיום הליך פירוק החברה, בטענה כי נכסי החברה טרם מומשו. החברה החכירה כלי רכב והבנק המשיב העמיד אשראי בהתאם לשווי כלי הרכב המובטחים. המבקש טען כי ניהולו הכושל של המשיב, לרבות שינויים חד צדדיים בתנאים ופעולות רטרואקטיביות, הביא לקריסת החברה. עם זאת, בית המשפט מצא את טענות המבקש בלתי משכנעות ומוקדמות מדי, מה גם שרישומי החברה בנוגע לשעבודים לא היו מהימנים. השופטת הדגישה כי פעולות הבנק היו מוצדקות בשל ניהול לקוי של השעבודים על ידי החברה וכי טענות המבקש בדבר לחצים ושינויים רטרואקטיביים היו עמומות וחסרות פירוט. משכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקש להתגונן ופסק לטובת המשיב ופסק להם את סכום פסק הדין. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 6.8.06, ופסק הדין, לרבות הוצאות ושכר טרחת עורך דין, יוגש בתוך 14 יום.