ע"פ 5345/07

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בחניה בלתי חוקית בתל אביב ונקנס בסכום של 150 ₪. הקנס הגיע עם אפשרות למאסר של יום אחד במקום תשלום. המערער ניסה לערער על החלטה זו, תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולאחר מכן לבית המשפט העליון, ובמקביל ביקש עיכוב ביצוע הקנס. טענותיו של המערער התבססו בעיקר על טעויות פרוצדורליות הקשורות בציטוט סעיף שגוי בחוק העזר תל אביב-יפו בכתב האישום שלו, וכן על פגיעה אפשרית בחירותו בשל העונש החלופי של מאסר. המשיב, המייצג את המדינה, התנגד לבקשה והדגיש כי דחיית תשלום קנס קטן יחסית תגרום טרחה מיותרת לבתי המשפט. בסופו של דבר החליט בית המשפט העליון שלא להיעתר לערעור. ההחלטה התבססה על סמכויות שיקול הדעת של בית המשפט ושיקולי מדיניות שיפוטית. בית המשפט הדגיש כי ככלל, לא ניתנים עיכובים בביצוע קנסות, במיוחד במקרים בהם מדובר בסכומים קטנים שניתן להחזירם במידה והמערער יזכה בערעורו. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי המערער לא הוכיח כל מצוקה כלכלית המצדיקה שיהוי, והמאסר הפוטנציאלי הוא אופציה חוקית לפי חוק העונשין. לבסוף, בית המשפט המליץ למערער שלא לרצות את עונש המאסר מתוך עיקרון, מה גם שהקנס היה אמצעי זמני עד לסיום הליך הערעור. השופט הגיע למסקנה כי יש לאזן בין זכותו של המערער לערער על ההרשעה לבין מידתיות, ובמקרה זה הערעור על ביצוע הקנס הוסיף עומס מיותר על מערכת המשפט.