על"ע 11/86

תקציר

המערער, חבר לשכת עורכי הדין, הורשע תחילה על ידי בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בעבירה של אתיקה מקצועית, שנדונה בפני הרכב לא שלם של שני חברים בשל היעדרותו של החבר השלישי. בית הדין הארצי למשמעת אישר את ההרשעה, והגיש ערעור בטענה שהדיון היה בלתי חוקי. בית המשפט העליון בחן האם ההיעדרות מצדיקה הרכב בן שני חברים לפי סעיף 18(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, ופירש "נכה" כדבר שאינו בשליטתו של אדם, כמחלה או היעדרות בלתי נמנעת. היא הדגישה את הבטחת זכויות הנאשמים על ידי העדפת פאנלים שלמים אלא אם כן הדבר בלתי נמנע, והציעה כי דיונים שלא בפניהם פוגעים בזכויות הנאשמים ומסתכנים בתוצאות בלתי צודקות. בית המשפט מתח ביקורת על היעדרויות מזדמנות של משפטנים בתפקידים מעין שיפוטיים, והדגיש את האחריות הכבדה שהם נושאים על החלטות מקצועיות בעלות השלכות חמורות. למרות שכוונת המחוקק נועדה למנוע עיכובים, היא איזנה זאת עם הצורך של הרכב מלא בהגינות. בית המשפט מצא כי מעורבותו של החבר הנעדר בעניין מקצועי אחר אינה סיבה מספקת, ולכן קבע כי הדיון החלקי אינו חוקי. לפיכך התקבל הערעור, שנתמך פה אחד על ידי השופטים שמגר וגולדברג.