עת"מ 2502/06

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את המכרז להקמה והפעלה של מתחם בילוי וספורט בשטח המועצה המקומית המשיבה. המשיב ביקש לדחות את העתירה מכמה טעמים: ראשית, העתירה התבססה על מעשה נעשה, שכן הזוכה במכרז, שפיר, כבר היה מוסמך. שנית, העותרים לא מיצו את ההליכים הרלוונטיים, שכן הם לא התנגדו במהלך הליכי שינוי הייעוד ולכן היו מנועים מבחינה משפטית מלתבוע רטרואקטיבית. שלישית, העותרים התמהמהו בהגשת עתירתם. רביעית, לעותרים לא הייתה זכות לעתור, שכן הם לא השתתפו במכרז ולא היה להם קשר ממשי אליו. חמישית, העתירה הייתה מעורפלת ונטולת פרטים ועובדות. לגופו של עניין טענה המשיבה כי כל פעולותיה עלו בקנה אחד עם החוק והיו סבירות. אשר לטענות העותרים בדבר פגמים טכניים בהליך המכרזי, טענה המשיבה כי שפיר עמדה בתנאי הסף וכי הליך המכרז היה תקין. בית המשפט הסכים עם המשיבים על טענות הסף המקדמיות וכן מצא כי טענות העותרים לגופו של עניין אינן משכנעות. העותרים לא מיצו את ההליכים הרלוונטיים ועיכבו את הגשת עתירתם עד לאישור הזוכה במכרז. העתירה הייתה מעורפלת והטענות שהועלו בה לא הונעו מדיני המכרזים אלא מהתנגדות העותרים להפעלת המתחם בשבתות ובחגים. יתר על כן, העותרים נעדרו מעמד שכן לא השתתפו במכרז. עוד קבע בית המשפט כי הליך המכרז היה הוגן וחוקי, שפיר עמדה בדרישות הניסיון והעובדה שהיא הייתה המציעה היחידה לא פסלה אותה שכן המחיר לא היה מופרז ולא הייתה קנוניה. בית המשפט דחה את העתירה הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים מהותיים והורה לעותרים לשלם 50,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.