LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"ח 42915-02-26

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך42915-02-26
📂
סוג הליךע"ח
📅
תאריך1 ביולי 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. דוד שלום מלול
👨‍⚖️
שופטיםחאלד כבוב

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים. **ניתוח משפטי: ע"ח 42915-02-26, מדינת ישראל נ' דוד שלום מלול ואח'** **מבוא** הערעור שלפנינו עוסק בפרשנות ויישום של סעיף 70(ה3)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע איסור פרסום על שם של שוטר משמר הגבול החשוד או נאשם בעבירה שנעשתה "אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה". בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט חאלד כבוב, נדרש להכריע בשאלות מרכזיות הנוגעות להיקף תחולתו של הסעיף, הצורך בהוראה שיפוטית לאיסור פרסום, ואפשרות הערעור על החלטות הנוגעות לכך. **רקע והליכים קודמים** המשיבים, שוטרי משמר הגבול, הואשמו בעבירות של התרת מעבר בלתי חוקי של תושבים וסחורות לישראל, וקבלת שוחד, וכן עבירת סחר בנשק (במקרה של המשיב 1). טרם הגשת כתבי אישום, התקיימו דיוני מעצר בהם עלתה סוגיית פרסום שמותיהם. הוחלטו החלטות סותרות בנוגע לאיסור פרסום, כאשר במקרים מסוימים נאסר פרסום שמות ללא הנמקה מספקת. ערעור שהוגש על ידי אחד המשיבים לבית המשפט המחוזי הוביל לקביעה כי ישנו איסור פרסום על שוטרי משמר הגבול, כפי שנקבע בסעיף 70(ה3)(1) לחוק, ללא הבחנה בסוג העבירות. החלטה זו, שהתבססה על פרשנות רחבה של הסעיף, הובילה לבקשת המדינה לעיון מחדש. בקשתה נדחתה, ומכאן הערעור שלפנינו. **השאלה המשפטית המרכזית** השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא מהי משמעותה המדויקת של הקביעה כי העבירה בוצעה "אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה", האם איסור הפרסום הוא אוטומטי מכוח החוק, והאם ניתן לערער על החלטות בית המשפט המחוזי בנוגע לאיסור פרסום. **עקרונות משפטיים ופרשנות החוק** 1. **עקרון פומביות הדיון מול איסור פרסום:** בית המשפט הדגיש כי עקרון פומביות הדיון, הנובע מסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, ובכלל זה פרסום שמות נאשמים, אינו מוחלט. הוא יכול לסגת מפני זכויות ואינטרסים אחרים. עם זאת, חריגים לעקרון זה, ובפרט איסורים על פרסום, דורשים הוראת חוק מפורשת ופרשנות מצמצמת. 2. **פרשנות סעיף 70(ה3)(1) לחוק בתי המשפט:** * **הפניה לחוק השיפוט הצבאי:** סעיף 70(ה3)(1) מפנה לסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, הקובע איסור פרסום על עבירה שנעשתה "אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה". * **ההיסטוריה החקיקתית והתכלית:** בית המשפט פירט את ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף, תוך הדגשת התיקון שהוסיף את הביטוי "וכחלק ממנה" לביטוי "אגב פעילות מבצעית". תיקון זה נועד לצמצם את היקף איסור הפרסום, ולהבדיל בין מקרים בהם שיקול דעת מוטעה נפל בפעולה מבצעית, לבין מעשים פליליים ברורים שאינם חלק אינהרנטי מהפעילות המבצעית (כגון ביזה, אונס). תכלית הסעיף היא להגן על ביטחונם של חיילים ושוטרי מג"ב מפני הליכים משפטיים או רדיפה במדינות זרות, כאשר פעולתם המבצעית הייתה במצב של אי-ודאות. * **הפרדה בין "אגב" ל"כחלק ממנה":** קביעה זו מהווה חידוש פרשני חשוב. בית המשפט הדגיש כי איסור הפרסום אינו חל על כל עבירה שבוצעה על ידי שוטר מג"ב בזמן שירותו המבצעי. נדרש שהעבירה תהא לא רק "אגב" הפעילות המבצעית, אלא גם "חלק ממנה". פרשנות זו מחייבת בחינה מהותית של טיב הפעילות המבצעית והקשר העבירה אליה. 3. **אופי הנורמה החוקית - איסור אוטומטי:** נקודה מרכזית שעולה מהניתוח היא שסעיף 70(ה3)(1) אינו דורש הוראה שיפוטית מפורשת כדי לאסור את הפרסום. מדובר בנורמה פלילית עצמאית המופנית לכלל הציבור ("לא יפרסם אדם"). התפקיד השיפוטי מתמצה בהכרעה אם הפרסום אכן הפר את תנאי הסעיף, במקרה בו מוגש כתב אישום בגין הפרה זו. שיקול דעת שיפוטי מוגבל לאפשרויות של התרת פרסום (כמפורט בסעיף 70(ג) ו-70(ד1)(2)(א)), אשר עליהן ניתן לערער. 4. **זכות ערעור:** מכאן נובע כי על החלטה של בית משפט לאסור פרסום מכוח סעיף 70(ה3)(1) לחוק, כפי שנעשה בפועל על ידי בית המשפט המחוזי, אין זכות ערעור מכוח סעיף 70ד לחוק. זאת, משום שהסעיף אינו דורש החלטה שיפוטית לאיסור, וזכות הערעור קמה רק על החלטות המתירות פרסום. בית המשפט דחה את טענת המדינה כי עניין "חדשות 10" מכשיר ערעור על החלטה לאסור פרסום, וקבע כי אין להחיל אותו במקרה זה. **יישום על ענייננו והכרעת בית המשפט** בית המשפט קבע כי ביישום על עניינם של המשיבים, נפלו שגיאות רבות בהליכים הקודמים. המרכזית שבהן היא פרשנותו המרחיבה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי איסור הפרסום חל "ללא הבחנה מה העבירות שביצעו ומה מסגרת הפעולות שעברו". בית המשפט העליון קבע כי העבירות המיוחסות למשיבים – קבלת שוחד והתרת מעבר בלתי חוקי – חותרות תחת הפעילות המבצעית שלשמה הוצבו במחסום. תפקידם היה לשמור על גבולות המדינה, בעוד שהמעשים המיוחסים להם הינם היפוך תפקידם וניצול לרעה של מעמדם. לפיכך, אף אם העבירות בוצעו "אגב" הפעילות המבצעית, הן בוודאי לא היו "חלק ממנה". **מסקנות והחידוש המשפטי** * **ביטול איסורי הפרסום:** בית המשפט ביטל את החלטות בית המשפט המחוזי שהורו על איסור פרסום מכוח סעיף 70(ה3)(1) לחוק. * **התרת פרסום שמות המשיבים:** שמות המשיבים הותרו בפרסום. * **הדגשת הפרשנות המצמצמת:** החידוש העיקרי בפסק הדין הוא הבהרת הפרשנות המצמצמת של הביטוי "וכחלק ממנה". משמעות הדבר היא שאיסור פרסום לפי סעיף 70(ה3)(1) יחול רק כאשר העבירה היא חלק אינהרנטי מהפעילות המבצעית, ולא כאשר היא מהווה חתירה תחתיה או ניצול לרעה של מעמד. * **עצמאות הנורמה החוקית:** הדגשת אופייה העצמאי של הנורמה החוקית הקובעת איסור פרסום, שאינו דורש צו שיפוטי, ומגבילה את זכות הערעור בהקשר זה. * **השפעה על הליכים עתידיים:** פסק הדין מספק קווים מנחים ברורים לפרשנות ויישום של סעיף 70(ה3)(1) לחוק, וישפיע על החלטות עתידיות בנוגע לאיסורי פרסום במקרים דומים, תוך שמירה על איזון בין הצורך להגן על אנשי כוחות הביטחון לבין עקרון פומביות הדיון.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטחוק השיפוט הצבאיחוק-יסוד: השפיטה

ע"ח 42915-02-26 מדינת ישראל נ. דוד שלום מלול, עליון (1.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית