ת"א 1228/04

תקציר

עו"ד פרנק פביאן, שעלה לישראל מדרום אפריקה, תבע את עו"ד יוסף סטבהולץ על כך שלא העביר כספים בשווי של למעלה מ-6 מיליון שקל להם היה זכאי לכאורה מחברה בשם מ.ק.ר. לדברי פביאן, עו"ד שטבהולץ שימש כנאמן והיו לו חובות נאמנות להגן על האינטרסים של פביאן. הכספים המדוברים היו התמורה ממכירת ארבעה קוטג'ים שהוקצו לפביאן על ידי מר עזרא קריגר, בעל השליטה בחברת מ.ק.ר, לצורך קיזוז חוב אישי לפביאן. המשימה הוטלה על עו"ד שטבהולץ, ששימש כעורך דין בפרויקט נדל"ן בו הייתה מעורבת מ.ק.ר. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת עו"ד שטבהולץ. נקבע כי הזכות לקבל את תמורת הקוטג' הינה חוזית ומותנית בכך שמ.ק.ר תמלא את התחייבותה להזמין עבודות בנייה מחברה אחרת, גן פקאן. מאחר שמ.ק.ר לא עמדה בהתחייבות זו, וההסכם עם גן פקאן בוטל, בוטלה זכותה של מ.ק.ר בתמורה, ובהמשך גם זכותו של פביאן. יתר על כן, בית המשפט מצא כי תפקידו של עו"ד שטבהולץ הצטמצם לביצוע טכני של העברת הכספים ולא כלל חובת נאמנות להגנה על האינטרסים של פביאן. גם טענתו של פביאן כי עו"ד שטבהולץ לא הבהיר את אופייה המותנה של הזכות המוקנית לו נדחתה, שכן בית המשפט סבר כי היה עליו להיות מודע או לכל הפחות היה עליו להיות מודע לתנאים. הכמות המוגזמת של מסמכים ועדויות לא רלוונטיים שהציג פביאן סיבכה את התיק שלא לצורך. לפיכך חויב פביאן לשלם לעו"ד שטבהולץ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪.