תפ"ח 51550-10-13

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה תקיפה מינית, בו הואשם הנאשם באונס ומעשה סדום במתלוננת. השאלה המרכזית הייתה האם יחסי המין בין הצדדים היו בהסכמה, כפי שנטען על ידי הנאשם, אם לאו, כפי שנטען על ידי המתלוננת. השופטת פירטה בהרחבה את המחלוקות העובדתיות הקשורות לאירועים שהובילו לתקיפה הנטענת, לרבות מצגי הנאשם לגבי זהותו, והמגעים המיניים בחוף הים, ומצאה את גרסת המתלוננת מהימנה יותר. עיקר המחלוקת נסובה סביב האירועים שהתרחשו בדירתה של המתלוננת, שם טענה המתלוננת כי הנאשם כפה עליה מעשים מיניים ללא הסכמתה, בעוד הנאשם טען כי הם נעשו בהסכמה. השופט מצא את עדותה של המתלוננת מהימנה ומפורטת, ונתמכת בהתנהגותה לאחר האירוע, לרבות הודעות ששלחה לחבריה בהן הביעה מצוקה. מנגד, השופט מצא את עדותו של הנאשם בלתי עקבית ובלתי אמינה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי המעשים המיניים בדירתה של המתלוננת לא היו בהסכמה ולכן מהווים אונס ומעשה סדום. על בסיס זה הציע השופט להרשיע את הנאשם בעבירות המפורטות בכתב האישום, החלטה המוסכמת על שני השופטים האחרים.