רע"א 1562/23

תקציר

בפסק דין זה הפעיל בית המשפט את סמכותו לפי תקנה 149(2)(ב) להתייחס לערעור כאילו ניתנה רשות, ובסופו של דבר החליט לקבל את הערעור. התיק עסק בהחלטות פרוצדורליות הקשורות לתיקון רשימת עדים, במיוחד כדי לכלול מומחה במשפט האיטלקי. ככלל, ערכאות ערעור נמנעות מלהתערב בהחלטות פרוצדורליות אלא אם כן נסיבות חריגות מצדיקות התערבות כזו. כאן מצא בית המשפט כי היה על המבקשים לכלול את המומחה ברשימת העדים שלהם, אך הצדיק את כישלונם בשל העמימות שבתקנות החדשות. תקנה 62 מחייבת צדדים להגיש רשימת עדים לפני דיוני קדם משפט לשם שקיפות ויעילות ההליכים. למרות שהתקנה אינה מזכירה במפורש עדים מומחים, בית המשפט פירש כי יש לכלול אותם, בהתאם לכוונת המחוקק ולצורך בשקיפות, במיוחד לגבי עדות מומחה, הדורשת הכנה רבה יותר מעדים רגילים. בית המשפט איזן בין יעילות פרוצדורלית לצדק, בהתחשב בכך שחוות דעתו של המומחה הייתה רלוונטית פוטנציאלית לשאלה האם סיום הסכם סוכנות היה חוקי על פי החוק האיטלקי. למרות שידעו שהם זקוקים לחוות דעת מומחה, המבקשים לא כללו אותה בתחילה, מתוך הנחה מוטעית שהיא אינה נדרשת. למרות שטעויות בפרשנות משפטית בדרך כלל אינן מצדיקות אי ציות פרוצדורלי, בית המשפט הכיר בכך שהתקנות החדשות והעמימות לא הובהרו מבחינה משפטית ושקל זאת לצד שלב הבקשה המוקדם, והטה את הכף לטובת אישור הבקשה. הואיל וחוות דעתו של המומחה הוגשה במועד לפני תצהירי המשיבים וכל שימוע, הנזק המזערי הפוטנציאלי ליעילות הפרוצדורלית או למשיבים היה בר תיקון. לפיכך, הם אפשרו לתיקון לכלול את מומחה המשפט האיטלקי והתירו למשיבים להגיש חוות דעת נגדית בתוך 45 יום. למרות שהערעור התקבל, לא נפסקו הוצאות בשל סרבול פרוצדורלי שנגרם כתוצאה מהפיקוח הראשוני.