פש"ר 9125-09-10

תקציר

לאחר בחינת חומר הראיות ושקילת הטענות, החליט השופט כי הבקשה לדחיית התיק ראויה. החייב לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי הסתבכותו בהתחייבויות הכספיות העומדות על הפרק התנהלה בתום לב, וכי התנהגותו לאורך כל ההליך המשפטי לוקה בחסר. השופט מדגיש שתי סוגיות עיקריות. ראשית, הימנעותו של החייב מלמסור דיווח עקבי ואמיתי על אופן צבירת חובותיו בין השנים 2005 ל-2008, דבר המטיל ספק בתום הלב של אותן עסקאות. שנית, חוסר שיתוף הפעולה והשקיפות של החייב לאורך כל הליכי פשיטת הרגל, לרבות הגשת דוחות חלקיים, הגשת תביעות הוצאות בלתי סבירות והמשך ביצוע תשלומים לנושים באמצעות חשבון הבנק של אשתו. עוד מציינת השופטת כי החייב לא הוכיח ניסיון שיקום אמיתי, ולא נראה שהוא מוכן ללמוד מטעויותיו הכלכליות. על יסוד זה מגיע השופט למסקנה כי בקשת החייב לפשיטת רגל אינה מוצדקת, ולכן דוחה אותה. כתוצאה מכך, השופט מבטל את צו הכינוס ומאפשר לנושים לפעול לגביית חובות באמצעים משפטיים. פסק הדין של השופט מפרט גם כיצד יחולקו הכספים שנותרו בקופת הכינוס לרבות תשלומים למנהל המיוחד ולכונס הנכסים. סילוק מקיף זה של התיק לוקח בחשבון את התנהלות החייב הן לפני הליך פשיטת הרגל והן במהלכו, ומדגיש את חשיבות תום הלב והשקיפות בעניינים אלו.