ת"א 16114-09-12

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת בין תובעת, ג.פ.ח.מ. (1) בע"מ, לבין נתבעת, מ.ד.מ. מזרחי ייזום ובניה בע"מ, בנוגע לאכיפת הסכם שנחתם ביניהם ביום 23.7.2009. הסכם זה נגע לחלקת קרקע בירושלים והתווה את תנאי התשלום עבור שירותיה של התובעת בסיוע לפעולות הפיתוח. התובעת ביקשה לאכוף סעיף בהסכם המחייב העברת 100 מניות של החברה הנתבעת לנאמנות כערובה. משסירב הנתבע לרשום את העברת המניות אצל רשם החברות, הגיש התובע תביעה ובקשה זמנית. בית המשפט נתן צו מניעה זמני, המונע מהנתבעת להעביר זכויות כלשהן בחלקה עד לרישום המניות. לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין. על פי הסדר הפשרה, הנתבעת הסכימה להגיש את המסמכים הנדרשים לרשם החברות בתוך 30 יום ולקחת על עצמה התחייבויות מסוימות בנוגע להעברת הזכויות בחלקה. הצדדים השאירו את נושא הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין לשיקול דעתו של בית המשפט. בא כוחה של התובעת דרש 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, אך בא כוח הנתבע התנגד לכך, בנימוק שלא הגיש את התביעה במועד והפשרה שהושגה כדי לחסוך בעלויות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעים ופסק להם את שכר טרחת עורכי הדין המבוקש, וכן 1,115 ₪ שכר טרחה נוסף, שניהם סכומים שיותאמו להפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ההחלטה הדגישה את העיקרון המשפטי הרווח לפיו צד מנצח יפוצה על שכר טרחת עורך דינו על ידי הצד השני, גם במקרים המסתיימים בפשרה.