ת"א 4768/05

תקציר

השופטת, חננאל שרעבי, דוחה תחילה את התביעה נגד הנתבע השני, מוריס, שכן התובע ידע שאין לו כל טענה לדירה ונראה כי התביעה נגדו הייתה טעות. לאחר מכן, השופט בוחן את הראיות שהוצגו לתביעה נגד שחר לפינוי והמשך אכלוס הדירה. מסקנתם היא כי ראיות התובע משכנעות יותר, ושחר לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי התגורר בדירה במשך שלוש שנים שקדמו לפטירת סבו וסבתו. לפיכך, שחר אינו זכאי להיות "דייר ממשיך" ואין לו זכות חוקית לאכלס את הדירה. לפיכך, השופט פוסק לטובת תביעת הפינוי של התובע נגד שחר. שחר מקבל הוראה לפנות את הדירה לאלתר ולפנות את חפציו. בנוסף, השופט מורה לשחר לשלם לתובע דמי שימוש בסך 2,408 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו החל מיום 1.9.05, בניכוי כל הסכומים שכבר שילם מאז פטירת סבו. תשלומים אלה יצברו גם ריבית עד שישולמו במלואם. מאחר שהתביעה נגד מוריס נדחתה ונדחתה רק בחלקה נגד שחר, השופט אינו פוסק שכר טרחה. פסק הדין יוגש לבאי כוחם של שני הנאשמים באמצעות דואר רשום. ההחלטה מיום 17.2.2008.