עת"מ 31486-11-20

תקציר

השופט בחן ביסודיות את המידע החסוי שהוצג בפניהם בנוגע לעתירה שהגישו נותני שירותים פיננסיים שבקשותיהם לחידוש רישיון נדחו על ידי המשיב על סמך מידע מודיעיני חסוי המצביע על מעורבותם בעבירות פליליות, ובפרט הלבנת הון. השופט מצא כי החלטות המשיב לא היו שרירותיות או בלתי סבירות והתבססו על שיקולים ענייניים. המידע שנמסר לבית המשפט גילם נתונים מוצלבים משמעותיים וקוהרנטיים, הקשורים בעיקר לעבירות בתחום הלבנת ההון ומשלח ידם של העותרים. השופטת נחה דעתה כי המשיבה שקלה את המידע כדין וכי החלטותיה היו מידתיות והוגנות, תוך התחשבות ראויה בזכות הטיעון של העותרים. כמו כן, העותרים הוזמנו להגיש בקשה מחודשת לקבלת רישיון, וההחלטה הקודמת לא מנעה בקשות עתידיות. עוד ציינה השופטת כי המשיב לא היה חייב לבחון הצעה חלופית שהציעו העותרים. בהתחשב באיחור בהגשת העתירה ובחוסר ההצדקה בטענות העותרים, פסק השופט לדחות את העתירה והורה לעותרים לשלם למשיב הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪.