ע"מ 29069-06-12

תקציר

המקרה נסוב סביב השאלה האם יש לכלול רווחים הוניים בחישוב הרווחים הזכאים להטבת מס לפי סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה. המערערת טענה כי יש לראות ברווחי החברה, המייצגים את חלקה של חברה ברווחי החברות הקשורות אליה, כרווחים חייבים במס ובכך להיכלל בחישוב. מנגד, טען המשיב כי רווחים הוניים אינם מהווים הכנסה לפי הפקודה ויש להחריגם. השופטת פתחה בהתייחסות לסוגיות מקדמיות, וקבעה כי המערערת אמנם לא הגישה חישוב מפורט של זכאותה, אך המשיבה בחרה לבצע את החישוב בעצמה. בנוסף, קיבלה השופטת את טענת המשיב כי יש לחשב את הרווחים הראויים לחלוקה משנת המס 2000 ואילך, שכן המניות נרכשו בשנת 2000. במעבר למחלוקת העיקרית הדגישה השופטת את תכליתו הכפולה של סעיף 94ב: מניעת הטיה לחלוקת דיבידנד טרם מכירת מניות ומניעת כפל מס. הם פירשו את המונח "רווחים חייבים במס" בהקשר של מטרות הסעיף והלשון שבה נעשה שימוש, והגיעו למסקנה כי הוא מתייחס לכל הרווחים המוכרים בחשבונאות, לרבות רווחים הוניים. השופט נימק את החלטתו בכך שרווחי ההון הם במהותם זכויות לדיבידנדים פטורים ממס והכללתם בחישוב לא תביא לכפל הטבות. יתר על כן, החרגת רווחי ההון תיצור הטיה לחלוקתם כדיבידנדים, דבר המנוגד לכוונת המחוקק. לפיכך, פסק השופט לטובת המערערים, והתיר להם לכלול רווחים הוניים בחישוב הרווחים הזכאים להטבת המס. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים.