ת"א 24636-04-14

תקציר

פסק הדין דן בקווי המתאר של הליך ביזיון בית המשפט ובדרישות להגשת תביעה כזו. הוא מדגיש כי מטרתו של מנגנון זה היא לאכוף צו קודם של בית המשפט ויישומו במקרה שבו צד לא קיים פסק דין קודם. השופטת דחתה את התנגדותה המקדמית של הנתבעת לדרישת התצהיר, בקובעה כי הבקשה הסתפקה בתצהיר של מי שידע ממקור ראשון, ותצהיר בנו של התובע מילא דרישה זו. לגופו של עניין, מצאה השופטת כי הנתבעים לא הביאו כל ראיה להסכם בין הצדדים לשינוי פסק הדין הקודם וכי התובעת שלחה מספר אזהרות בהן חזרה על עמדתה. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעים בנוגע לפרשנות דרישות פסק הדין וקבעה כי הם הפרו את מרבית הוראות פסק הדין, לרבות אי פירוק מבנים, סגירת סטיבין והתרת עישון בחצר. רק הטענה על בישול וטיגון בבית הקפה לא הוכחה. השופט קבע כי הנאשמים נמצאים בביזיון בית המשפט והורה להם לתקן את ההפרות או לעמוד בפני קנסות הולכים וגדלים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם קנס חד פעמי למדינה ואת הוצאות המשפט של התובע. לבסוף, ההחלטה הבהירה כי לנאשמים היסטוריה של התעלמות מצווי בית המשפט והדגישה את הצורך בציות.