בג"צ 5198/13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למרדכי ואנונו, שהורשע בעבירות נגד ביטחון המדינה בישראל, קרי חשיפת מידע סודי על הקריה למחקר גרעיני. ואנונו נידון ל-18 שנות מאסר, ועם שחרורו הוטלו עליו הגבלות שונות. הגבלות אלה הוארכו מדי שנה והיו קשורות לתנועתו, מגוריו ומגעיו עם אזרחים זרים. על הצווים, שהוטלו בשנת 2004, ערער ואנונו בעתירות רבות לבית המשפט, כולל זו. החלטת בית המשפט אישרה את הארכת הצווים בשנה נוספת. בית המשפט הכיר בכך שהצווים פוגעים בזכויותיו הבסיסיות של ואנונו, אך הם נחוצים להגנה על ביטחון המדינה, נוכח החזקתו במידע סודי וכוונתו להפיצו. חלוף הזמן והפרותיו של ואנונו את הצווים נשקלו, ובית המשפט ציין כי הצווים אינם עונשיים אלא מניעתיים. נמצא כי המשיבים בחנו מחדש את נחיצותם של הצווים מדי שנה, והקפידו כי הפגיעה בזכויותיו של ואנונו תהיה מידתית ביחס למטרת ההגנה על סודות המדינה. כמו כן, בית המשפט המליץ כי ואנונו ימלא אחר דרישות הצווים בנוגע למפגשים עם זרים, דבר שעשוי להרחיב את קשריו ולמנוע הפרות עתידיות של הצווים. החלטה זו התקבלה על סמך ראיות משמעותיות, גלויות ומסווגות, המצביעות על כוונותיו של ואנונו לחשוף מידע סודי.