עמ"ת 5874-05-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על צו מעצר שניתן על ידי ערכאה נמוכה יותר, בית משפט השלום בקריות, ביחס לנאשם העומד בפני אישומים פליליים מרובים. סעיפי אישום אלה כוללים הפרת צו בית משפט, תקיפה הגורמת חבלה, איומים, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור. על החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליך המשפטי הוגש ערעור בנימוק שהראיות שהוצגו נגד המערער אינן מהותיות דיין כדי להצדיק מעצר, וכי הקצב האיטי של ההליך המשפטי מצדיק בחינה מחודשת של צו המעצר. אולם ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ואישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. בכך הדגישה שופטת ערכאת הערעור כי הערכאה הנמוכה יותר שקלה בצדק את הראיות ואת חלופות המעצר הקיימות, ובמיוחד הדגישה את חומרת האישומים ואת הסיכון להישנות התנהגות אלימה. השופט התייחס גם למהימנות המתלוננים ולראיות התומכות, כגון עדויות עדים וראיות מצולמות, וקבע כי גורמים אלה גוברים על כל נסיגה או שינוי בגרסאות המתלוננים לאירועים. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בזכותו של המערער לחזור לערכאה נמוכה יותר לבקשה לדיון חוזר במועד מאוחר יותר, ככל שיתעוררו חלופות או נסיבות חדשות. לפיכך נדחה הערעור, וצו המעצר המקורי נותר על כנו.