רע"פ 6690/23

תקציר

פסק הדין נובע מבקשה לערער על הרשעה בנהיגה בשכרות. המבקש ביקש לערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר בנימוק שהחשד הסביר של השוטר לשכרותו התבסס על בדיקת נשיפה שלא ניתן היה לאמת את תקינותה. המבקש טען כי כתוצאה מכך, מעצרו ובדיקת הנשיפה שבאה בעקבותיו היו בלתי חוקיים. עם זאת, השופט דחה את הבקשה בקובעו כי קיומו של חשד סביר נקבע על סמך המידע שהיה בידי השוטר בעת המעצר. במקרה זה, הקצין קיבל אינדיקציה של שכרות מבדיקת נשיפה, אשר הצדיקה את עיכובו של המבקש לבדיקת "ינשוף" עוקבת. השופט הדגיש כי חוקיות המעצר נבחנת בזמן אמת, וניתוח בדיעבד אינו משנה את ההצדקה למעשיו של הקצין. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן היא לא העלתה שאלה בעלת עניין ציבורי הטעונה בירור. הרשעתו של המבקש וגזר דינו אושרו, מה שהוביל לפסילה מוחלטת מהחזקת רישיון נהיגה למשך 29 חודשים.