דב"ע נה/190-0

תקציר

אלמנתו של נפטר עתרה לבית הדין האזורי בבקשה להכיר בבעלה כמתנדב לפי חוק הביטוח הלאומי לאחר שטבע בעת שליווה טיול ילדים מהמושב שלהם. המוסד דחה את טענתה וטען כי אין הוכחה לתאונת עבודה וכי בעלה אינו כשיר להתנדב על פי החוק. בית הדין האזורי הסכים עם החלטת המוסד, מה שהוביל את האלמנה לערער לערכאה גבוהה יותר. בית המשפט העליון בחן את נסיבות המקרה והגיע למסקנה כי ועד הנוער של המושב ארגן את הטיול וכי המנוח התנדב. בית המשפט פירש את החוקים הרלוונטיים וקבע כי ועדת הנוער של המושב היא אורגן של המושב, והמושב הוא רשות מקומית. עוד נקבע כי מטרת פרק ההתנדבות בחוק הביטוח הלאומי היא לעודד התנדבות למטרות ציבוריות וכי פעילותו של הנפטר נופלת בגדר זו. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי הכרה במנוח כמתנדב לא תיצור אנומליה, שכן מקרה דומה של חבר קיבוץ קבע תקדים. בסופו של דבר, הערעור התקבל, ובית המשפט פסק לטובת האלמנה, והכיר בבעלה המנוח כמתנדב. המוסד חויב לפצות את המערערת בגין הוצאותיה המשפטיות בשתי הערכאות, בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.