ע"ע 25794-04-13

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות למועד האחרון להגשת ערעור בבית הדין לעבודה, הנקבע בדרך כלל ל-30 יום ממועד הדיון או מתן פסק הדין. לבית המשפט יש סמכות להאריך מועדים אלה מטעמים מיוחדים. במקרה זה טענו המבקשים כי פסק הדין לא ניתן להם כדין, ולכן המועד האחרון לא היה צריך להתחיל. המשיבים אישרו כי נודע להם על פסק הדין ממערכת Net Trial במועד לא ידוע. בית המשפט קבע, כי מאחר שלא הייתה המצאה כדין של פסק הדין, לא ניתן לקבוע אם המבקשים איחרו בהגשת הערעור. בית המשפט עמד על הפסיקה סביב "כלל ההמצאה" והחריג לכלל זה, "כלל הידע", המחייב בעלי דין לנהוג בתום לב כלפי מערכת המשפט. השופט הגיע למסקנה כי השיהוי של המבקשים בהגשת הערעור אינו בלתי סביר נוכח השיהוי הקצר של עד 4 ימים ולכן "כלל הידיעה" אינו חל. משכך, נחשב הערעור כאילו הוגש בזמן, ולא נדרשה הארכה. הערעור נרשם במזכירות, והמבקשים נדרשו להגיש העתקים מודפסים של הודעת הערעור ולשלם את האגרה הרלוונטית עד ליום 20.11.13. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 6.11.13.