רע"פ 4185/14

תקציר

בית המשפט החליט שלא להעניק לנקלה רשות ערעור בגלגול שלישי, תוך שהוא מצטט פסקי דין מערעורים אזרחיים דומים (ע"א 4081/14 אבדר נ' מדינת ישראל; ע"א 4070/14 פלונית נ' מדינת ישראל; ע"א 3364/14 מנסור נ' מדינת ישראל). בית המשפט שב והדגיש כי רשות ערעור יכולה להינתן רק אם הבקשה כרוכה בשאלה משפטית משמעותית מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים או אם ניכר עיוות דין. לאחר עיון בתיק, מצא בית המשפט כי טענותיה של נקלה היו בעלות עניין פרטי בלבד, ולא זוהה עיוות דין. למרות הודאות קודמות בעבירות, לרבות נהיגה תחת השפעה, טען בהמשך המבקש כי אינו מבין את השלכות הודאתו, וייחס זאת לייצוג לקוי. עם זאת, טענה זו נדחתה כבלתי מבוססת, נעדרת ראיות לעיוות דין של ממש, ונדחתה בעבר על ידי בית משפט קמא. בנוסף, בא כוח המבקש לא ניסה לקבל תשובה מספקת מהיועץ הקודם, ובכך החליש עוד יותר את הטענה. משכך, לא מצא בית המשפט נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול ההודאה בשלב הערעור. באשר לעונש שהוטל, נקבע כי הוא עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, בהתחשב ברעברו של המבקש ובאופי העבירות, אשר היוו סכנה לציבור. נסיבות מקלות נשקלו, אך בית המשפט מצא את העונש הולם וללא פגם. בקשת רשות הערעור נדחתה, עיכוב הביצוע בוטל, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 14.7.2014, בתיאום עם שירות בתי הסוהר לכניסה, ובכך הסתיים ההחלטה שלא לקבל את הערעור.