ת"א 27856-11-11

תקציר

התובעת, המפעילה בריכת שחייה, תובעת את המועצה הנתבעת על כך שלא גילתה ליקויים ידועים בתשתית הבריכה, אשר גרמו לתובעת להוצאות בלתי צפויות ומשמעותיות. בית המשפט פוסק לטובת התובעת, ומגיע למסקנה כי המועצה אכן ניהלה משא ומתן עם התובעת בחוסר תום לב בכך שהטעתה אותה לגבי מצב הבריכה. פסק הדין פוסק לתובע פיצויים בסך 400,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום פסק הדין במלואו. בנוסף, חויבה המועצה הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעת, בסך 75,000 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. הסוגיות המרכזיות בתיק נסובו סביב מצב הבריכה והאם המועצה, כנתבעת, הטעתה את התובעת לגבי מצבה ובכך הפרה את חובת תום הלב במשא ומתן על חוזה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי בבריכה אכן נפלו פגמים רבים ומשמעותיים שהוסתרו מהתובע. ליקויים אלה, שהמועצה הייתה מודעת להם, לא התגלו במהלך הליך המשא ומתן, ולו היו, התובע לא היה מתקשר בהסכם. חוסר הגילוי של המועצה והתנהגותה המטעה מזכים את התובע בביטול החוזה, בהשבה ובפיצוי. מאחר שהתובעת אינה מבקשת לבטל חוזה, בית המשפט פוסק לה פיצויים בסך 400,000 ₪, המכסים את הוצאותיה בגין תיקונים חיוניים. בית המשפט אינו מקבל את טענות התובע לאובדן רווחים, אובדן חוזים, הוצאות ראשוניות ועוגמת נפש, שכן אלה לא הוכחו די הצורך. לפסק הדין מתווספות הוצאות המשפט של התובע, שהמועצה מחויבת לכסות.