עמ"ת 2566-08-11

תקציר

הכרעת הדין קשורה למקרה של אלימות לכאורה במשפחה ולערעור על החלטת השחרור של המשיב, התוקף לכאורה. הערעור, הנדון לגופו של עניין, מתמקד בהחלטת בית משפט השלום בנתניה לשחרר את המשיב בתנאים מסוימים. התנאים כוללים מעצר בית בבית אחותו, פיקוח אלקטרוני והתחייבויות כספיות מהמשיב ומצד שלישי. כתב האישום נגד המשיב מייחס לו תקיפת בת זוגו, איומים והפרת צו כדין. בית משפט קמא הכיר בקיומן של ראיות לכאורה אך עדיין החליט על השחרור, בהתחשב בעברו הפלילי הבלתי אלים של המשיב, בנישואיו האחרונים ובהיעדר הסתבכויות לאחרונה בעבירות פליליות. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת התביעה, בקובעה כי בית משפט קמא לא הצדיק די הצורך את חריגתו מההמלצה השלילית של שירות המבחן, שהתבססה על אישיותו המניפולטיבית של המשיב ועל אי התאמתו של הממונה המוצע. ערכאת הערעור הדגישה כי להמלצת שירות המבחן משקל משמעותי והיה על בית המשפט קמא להתייחס אליה כראוי. זאת ועוד, הדגישה ערכאת הערעור את הסכנות הטמונות בהפרה לכאורה של הוראת חוק קצין משטרה על ידי המשיב, דבר המצביע על חוסר כיבוד החוק. בסופו של דבר, הערעור התקבל, ומעצרו של המשיב נקבע עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה התקבלה בנוכחות המעורבים ב-2 באוגוסט 2011.