LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עפ"ג 9320-11-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך9320-11-25
📂
סוג הליךעפ"ג
📅
תאריך23 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםיחיאל כשר

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של עפ"ג 9320-11-25 – בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין** **1. המסגרת הנורמטיבית של בקשות לעיכוב ביצוע גזר דין:** * **כלל ויוצא מן הכלל:** בית המשפט העליון (השופט יחיאל כשר) פותח בהצגת נקודת המוצא לפיה נאשם שהורשע ונגזר דינו חייב להתחיל בריצוי עונשו באופן מידי. עיכוב ביצוע גזר דין הוא החריג לכלל, וניתן רק בנסיבות מיוחדות. * **שיקול דעת בית המשפט:** הלהבה של שיקול הדעת של בית המשפט לעכב את ביצוע עונש המאסר. שיקול דעת זה מחייב בחינה של מכלול הנסיבות והנתונים הרלוונטיים. * **שיקולים מרכזיים:** * **מהות העבירה ונסיבות ביצועה:** חומרת העבירה, אופן ביצועה, והרקע לאירועים. * **משך עונש המאסר:** תקופת המאסר שנגזרה משפיעה על מידת הפגיעה הפוטנציאלית מהשהיית הריצוי. * **טיב הערעור וסיכויי הצלחתו:** האם הערעור מוגש על הכרעת הדין או רק על חומרת העונש, והסיכויים שהערעור יתקבל. * **עבר פלילי והתנהגות:** היעדר עבר פלילי, התנהגות במהלך ההליך השיפוטי. * **נסיבותיו האישיות של הנאשם:** מצב משפחתי, גיל, השפעות של נסיבות חיים. * **איזון אינטרסים:** איזון בין האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית לבין זכות הערעור והצורך להימנע מפגיעה קשה ובלתי הפיכה בנאשם (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל). **2. יישום העקרונות על המקרה הספציפי:** * **ערעור על גזר הדין בלבד:** בית המשפט מדגיש כי המבקש מערער רק על חומרת העונש, ולא על הכרעת הדין. הלכה היא כי במקרים אלו, הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצוע העונש (בהתבסס על פסיקות כגון עניין שוורץ, ע"פ 2336/24 גאלי, ועפ"ג 11675-09-25 קנבסקי). * **חומרת המעשים:** המבקש הורשע בחמש עבירות אלימות, כאשר חומרת העבירות, וההסלמה בהן, מהוות שיקול מרכזי בדחיית הבקשה. האירוע המרכזי, דקירת המתלונן, מתואר כפעולה שנעשתה מתוך בחירה מודעת ולא אימפולסיביות רגעית, תוך שימוש ב"קלות בלתי נסבלת" באלימות. * **היעדר עבר פלילי כטענה בעייתית:** בית המשפט מעיר כי טענת המבקש בדבר היעדר עבר פלילי הינה בעייתית, לאור ריבוי כתבי האישום והאירועים הנפרדים המיוחסים לו, המעידים על דפוס התנהגות חוזרני. * **היעדר סיכוי ממשי להפחתת העונש:** נקודה מרכזית בהחלטה היא כי החששות של בית המשפט, בהתבסס על התסקיר העדכני ועל הגשת כתבי אישום חדשים, מצביעים על סיכוי נמוך שהערעור יביא להפחתת עונש המאסר לכדי עבודות שירות. * **התפתחות פלילית חדשה:** הגשת כתב אישום חדש בגין החזקת סכין, ועוד כתב אישום נוסף בגין חשד להחזקת סכין ונהיגה ללא רישיון, מהווים ראיה חותכת נגד טענת השיקום. * **התסקיר העדכני:** שירות המבחן מביע ספק ממשי ביכולתו של המבקש להתמיד בטיפול, ומצביע על כך שהצהרותיו בדבר רצון בטיפול נובעות מחומרת העונש ולא ממוטיבציה פנימית. * **דחיית טענות המבקש בדבר שיקום:** למרות טענות המבקש על שינוי אורחות חיים, מעצר בתנאים מגבילים, והשתלבותו בחיי משפחה, התסקיר העדכני וכתבי האישום החדשים מערערים משמעותית את אמינות טענותיו אלו. * **חריגות בהליך:** בית המשפט מציין כי הורתו בהגשת תסקיר עדכני בשלב הבקשה לעיכוב ביצוע, מתוך רצון לתת משקל לנסיבותיו של קטין, אך מציין כי גם תסקיר חיובי אינו מבטיח קבלת הבקשה (מפנה לעניין פלוני, ע"פ 8689/23). **3. היבטים הנוגעים לקטינות:** * **חשיבות מיוחדת לפגיעה בקטין:** בית המשפט מכיר בכך שהפגיעה הפוטנציאלית בנאשם קטין, אם יתברר שמאסרו היה בלתי מוצדק, היא קשה ומשמעותית באופן מיוחד. * **אין קבלה אוטומטית:** עם זאת, בית המשפט מדגיש כי קטינותו של הנאשם (או מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירות) אינה מובילה אוטומטית לקבלת בקשת עיכוב הביצוע. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו (מפנה שוב לעניין פלוני). * **רצף אירועים אלים:** בית המשפט מדגיש כי אף שהמבקש היה קטין בזמן ביצוע העבירות, מדובר ברצף אירועים אלים, חמור ומסוכן, המצדיק את עונש המאסר, ובהיעדר הליך שיקומי עמוק, לא ניתן להימנע ממנו. **4. עיכוב ביצוע פיצויים וקנסות:** * **הלכה מחייבת:** בית המשפט קובע כי ככלל, אין לעכב ביצוע של פיצויים או קנסות שהוטלו במסגרת גזר דין, רק בשל הגשת ערעור. זאת, משום שבדרך כלל תשלומם אינו גורם נזק בלתי הפיך. * **חריג:** סטייה מכלל זה מחייבת נסיבות מיוחדות, ולא די במצב כלכלי קשה. * **מסקנה במקרה זה:** המבקש לא העלה טעם משכנע מדוע יש לעכב את תשלום הפיצויים או הקנס. **5. חידושים ונקודות חשובות:** * **התנגשות בין הצהרות לבין מעשים:** ההחלטה מדגימה בבירור כי הצהרות בדבר שיקום ורצון לשינוי, כפי שהובעו על ידי המבקש, ייבחנו לאור מעשיו בפועל, כולל אירועים פליליים חדשים. * **חשיבות תסקיר מעודכן:** המחוקק והפסיקה מייחסים חשיבות רבה לתסקירי שירות המבחן, ובמקרה זה, התסקיר העדכני היה מכריע בדחיית הבקשה. * **מעמד הקטינות:** ההחלטה מבהירה את המשקל המיוחד הניתן לענייני קטינים, אך גם מגבילה את המגמה של מתן עיכוב ביצוע אוטומטי, תוך הדגשת הצורך באיזון ובבחינת מכלול הנסיבות. * **האיזון בין האינטרס הציבורי לזכות הערעור:** הדגש על האיזון המתמיד בין הרצון להבטיח שהחוק נאכף ביעילות לבין זכותו של נאשם לערער ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה. * **דחיית הבקשה כאינה גורמת נזק בלתי הפיך:** המסקנה הסופית היא שדחיית הבקשה אינה מונעת מהמבקש את מימוש זכותו לערער, ואינה גורמת לו נזק בלתי הפיך, במיוחד לאור חומרת העבירות והתפתחותו הפלילית החדשה. **לסיכום:** פסק הדין מחזק את העקרונות המסורתיים בנוגע לעיכוב ביצוע גזר דין, תוך הדגשת חשיבותה של חומרת העבירות, ההתפתחות הפלילית החדשה, והיעדר סיכוי ממשי להפחתת העונש בערעור. אף שבית המשפט מכיר בחשיבות מיוחדת של נאשמים קטינים, הוא מבהיר כי אין בכך כדי להצדיק עיכוב אוטומטי, במיוחד כאשר מדובר ברצף של עבירות אלימות חמורות והתפתחות פלילית מתמשכת. דחיית הבקשה מבוססת על ניתוח זהיר של הראיות והנסיבות, תוך איזון בין האינטרסים השונים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

עפ"ג 9320-11-25 פלוני נ. מדינת ישראל, עליון (23.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית