עמ"ת 16102-10-09

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה להאריך את מעצרו של המערער עד תום ההליכים נגדו בגין נהיגה בשכרות. למערער עבר פלילי משנת 1978, לרבות עבירות סמים, ועבר תעבורתי הכולל אי ציות לתמרורים. כמו כן היו תלויים ועומדים נגד המערער שני מקרים נוספים של נהיגה תחת השפעת קוקאין. בית משפט קמא מצא ראיות לכאורה נגד המערער ושקל את המקרים הנוספים, חרף היותם תיקי "מב"ד" שטרם הסתיימו בכתבי אישום. עוד מצא בית המשפט כי המפקחים החלופיים המוצעים, לרבות אשת המערער, אינם מתאימים נוכח ידיעתה של האישה על עבירותיו הקודמות של המערער וחוסר יכולתה להציב גבולות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לא ניתן למתן את הסכנה הנשקפת מהמערער מבלי לעצור אותו. המערער טען כי הראיות נגדו חלשות וביקש שחרור למשמורת חלופית. עם זאת, שופט הערעור הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא את הראיות והסכנה הנשקפת מהמערער. עוד הדגישה השופטת כי תיקי "מב"ד" יכולים להישקל בנסיבות מסוימות, ומדובר במקרה כזה, מה גם שכתבי האישום בתיקים הנוספים הוגשו כעת. השופט הגיע למסקנה כי לא ניתן למתן במידה מספקת את מסוכנותו של המערער מבלי לעכב אותו ודחה את הערר, בכפוף לכך שתסקיר מעצר נערך בטרם אושרה כל משמורת חלופית.