בש"פ 1747/07

תקציר

במקרה הנדון, ערער המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור אותו עד לסיום ההליכים המשפטיים, בעקבות אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא והחזקת סמים מסוכנים ושימוש ברכב לביצוע פשע. כתב האישום מפרט את שיתוף הפעולה לכאורה של המערער בהברחת הרואין לישראל, כאשר ברכבו התגלו סמים עם כניסתו חזרה מירדן. בית המשפט, שהעדיף את האינטרס הציבורי על פני החירות האישית ושקל את חומרת עבירות הסמים, סירב להציע שחרור בערבות למרות היעדר עברו הפלילי של המערער ותסקיר מבחן שהציע חלופות אפשריות למעצר. סנגורו של המערער טען כי גילו הצעיר, הערכת אופיו על ידי שירות המבחן והיעדר עבר פלילי מצדיקים מעצר בית במקום מעצר. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין די בטענות אלה כדי להפריך את חזקת המסוכנות הטמונה בעבירות סחר בסמים, תוך הדגשת חומרתן של עבירות הרואין והאיום הציבורי הפוטנציאלי הנשקף מהמערער. בנוסף, הביע בית המשפט חשש מאישיותו הפסיבית של המערער ומהפוטנציאל שלו לפגוע שוב, וראה בהתנהלותו ובאי חשיפת פרטי השותף כפוגעים באמינות. בהגיעו למסקנה כי לא ניתן לפגוע בשלום הציבור, אישר בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דחה את הערעור והותיר את מעצרו של המערער על כנו.